שאלה:
אדם הנמצא בתפילה במקום בו מותר להפסיק, ושומע קדיש – מאיזה שלב בקדיש מותר לו להמשיך בתפילה? האם הוא חייב לשמוע את כל הקדיש?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אדם האומר מזמור או קטע תפילה בו מותר להפסיק[1], ושומע קדיש – ימתין עד שיגמרו את כל הקדיש, ואחר כך ימשיך במה שאומר[2].
מקורות:
[1] [כוונת השאלה "מותר להפסיק" היינו מותר לגמרי, כגון בתפילת "ובא לציון" או בקרבנות לפני ברוך שאמר. אמנם גם בפסוקי דזמרא, שמותר לענות רק חמשה אמן הראשונים בקדיש, ימתין ויהרהר אמן לשאר אמנים. וראהבבא"ח (ש"ר פרשת ויגש סעי' י'), וז"ל: "תוך פסוקי דזמרה יענה אפילו אמנים דברכות, כי כן העיד רבינו מהרח"ו ז"ל על רבינו האר"י ז"ל דהיה עונה אמן דברכות אפילו היה באמצע הזמירות, אך לא פירש לנו על אמנים של תתקבל ועל ישראל ויהא שלמא, ובסה"ק מקבציאל נסתפקתי בזה, ומדברי הרב שלמי ציבור דף פ"ה ע"א משמע דגריעי אמנים אלו מן אמנים דברכות, אך לא פורש שם על דבר זה, ומדברי ס' הכונות י"ל קצת דדוקא באמנים דברכות קאמר, וסו"ד העלתי מחמת ספק, שב ואל תעשה עדיף, דאמנים אלו יהרהר בלבו, וכל שכן על ברוך הוא וברוך שמו דיהרהר ולא יענה". ובמאמר מרדכי (לימות החול פרק י' סעי' ק"ח), וז"ל: "אם נמצא בתוך פסוקי דזמרה, דהיינו מ"ברוך שאמר" עד "ישתבח", יכול לענות לחמישה אמנים הראשונים של קדיש, לקדושה, "מודים", "ברכו" ולאמנים של ברכות, אבל על שאר אמנים שבקדיש ועל "ברוך הוא וברוך שמו" לא יענה אלא רק יהרהר". וע"ע כה"ח (סי' ס"ו ס"ק י"ז-י"ח)].
[2] כתב השו"ע (סי' נ"ו סעי' א'): "יש לכוין בעניית הקדיש. ולענות אותו בקול רם ולהשתדל לרוץ כדי לשמוע קדיש". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק א'): "כי אמרו חז"ל: כל העונה אמן יהא שמיה רבה מברך בכל כחו – קורעין לו גזר דינו, ופירשו הראשונים דרוצה לומר בכל כחו – בכל כונתו ובכל איבריו, דהיינו שיאמרנה בלב ונפש ולא רק כמוציא שפתיו ולבו בל עמו. גם יכוין לשמוע הקדיש מפי הש"ץ, כדי שידע על מה הוא עונה אמן יהא שמיה רבא ואמן שאחר דאמירן בעלמא. וכ"ש שצריך ליזהר מאד ומאד שלא להשיח באמצע קדיש או קדושה, וכדאיתא במסכת דרך ארץ דר' חמא אשכחיה לאליהו בכמה אלפי גמלים טעונים אף וחימה לשלם לאלו וכל המדבר באלו המקומות עליו הכתוב אומר:'ולא אותי קראת יעקב' [הובא בב"י סימן קכ"ה]. וכתוב בספר חסידים מעשה בחסיד אחד שראה לחסיד אחר במותו ופניו מוריקות, אמר לו: למה פניך מוריקות? א"ל: מפני שהייתי מדבר בשעה שהש"ץ היה אומר ויכולו וברכת מגן אבות וביתגדל. ובספר מטה משה סימן תי"א הביא בשם מדרש שחכם אחד נתראה לתלמידו בחלום, וראה התלמיד שהיה לו כתם במצחו, וא"ל: מפני מה אירע לך כך? א"ל: מפני שלא הייתי נזהר מלדבר כשהחזן היה אומר קדיש. ואפי' להרהר בדברי תורה – אסור בשעה שהחזן אומר קדיש, מפני שצריך לכוין הרבה בעניית הקדיש [פרי חדש]. ואין חילוק בין קדיש על תנ"ך או אגדה או משניות [פמ"ג]".וכ"כ כה"ח שם (ס"ק ב').
