שאלה:
מהי הכוונה הפשוטה שצריך לכוון בפירוש מילות התפילה? האם צריך לחשוב על מילים נרדפות?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
צריך לכוון את פירוש המילות שמוציא בשפתיו, ולא יותר[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' ה' סעי' א'): "יכוין בברכות פירוש המלות. כשיזכיר השם, יכוין פירוש קריאתו באדנות שהוא אדון הכל, ויכוין בכתיבתו ביו"ד ה"א שהיה והוה ויהיה, ובהזכירו אלהים, יכוין: שהוא תקיף בעל היכולת ובעל הכחות כולם". וכתב כה"ח שם (ס"ק א'): "וכן בכל ברכותיו ותפלותיו, שאם לא כן הוי האדם כעוף המצפצף שאין מבין מה שמצפצף. לבוש, וכן כתב בסידור בית עובד הלכות נטילת ידים אות ט', שתילי זיתים אות א', יפה ללב חלק א' אות א'".
ועוד כתב השו"ע (סימן צ"ח סעי' א'): "המתפלל צריך שיכוין בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו". וכתב המשנ"ב (שם ס"ק א'): "פירוש המילות – ואל יכוין האדם בשמות ויחודים רק יתפלל כפשוטו להבין הדברים בכונת הלב, אם לא מי שהוא בא בסוד ד' ויודע לכוין ביה בלבא ורעותא ודחילו, דאל"ה ח"ו מקלקל בזה הרבה עיין מ"א בשם הזוהר, ובתשובת רש"ל סימן צ"ח כתב באורך והעיד על הר"ש שאמר אחרי שלמד סתרי הקבלה שהוא מתפלל כתינוק בן יומו". וראה עוד במשנ"ב (סי' ס' ס"ק ז'), מאמר מרדכי (לימות החול פ"ה סעי' ג'), וראה מש"כ בפ"ט (סעי' א'): "עבודה שבלב שהעיקר בה הוא המעשה, דהיינו הדיבור בשפתיו, ואם יהרהר במחשבתו את כל נוסח התפילה – לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולהתפלל (ועיין ברמב"ם שמשמע מדבריו שיצא ידי חובה), ולעומת זה אם יתפלל בלי כוונה – אמנם תפילתו לא תהיה במדרגה שלימה וגבוהה כי תפילה בלא כוונה היא כגוף בלי נשמה, אך עם כל זה יצא ידי חובת תפילה. ולכן אדם צריך להתפלל את כל התפילות גם אם אינו יכול לכוון, וטוב שיאמר לפני התפילה שכוונתו להתפלל על דעת רשב"י ע"ה ורבינו האר"י ז"ל".
