שאלה:
אדם שאינו יכול לכוון בתפילה מחמת חולשה קלה, האם הוא יכול לאכול ולשתות לפני התפילה?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מי שאין בידו יכולת לכוון דעתו בתפילה ללא אכילה ושתיה – דינו כחולה, ומותר לו לאכול רק את מה שמוכרח ולא דברי מותרות. ועוד עיין בספרנו "ספר הלכה" (ח"א עמ' צ"ד סע' כ"ו-כ"ז[1]).
מקורות:
[1] כתב השו"ע (או"ח סי' פ"ט סעי' ג'): "אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך לדרך, עד שיתפלל תפלת י"ח (ויש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר, וטוב להחמיר בזה) (תרומת הדשן סי' י"ח) ולא לאכול ולא לשתות, אבל מים – מותר לשתות קודם תפלה, בין בחול ובין בשבת וי"ט. וכן אוכלים ומשקין לרפואה – מותר". ועוד כתב שם (סעי' ד'): "הצמא והרעב הרי הם בכלל החולים, אם יש בו יכולת לכוין דעתו – יתפלל; ואם לאו – אם רצה אל יתפלל עד שיאכל וישתה". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק כ"ב): "ותה וקפה מותר לשתותו קודם תפלה כדי שיוכל לכוין דעתו ולהתפלל, ובפרט בהמקומות שרגילין בהם ואין מתיישב הדעת בלתם, וכל זה בלא סוכר ובלא חלב [אחרונים]. והעולם נוהגין להקל לשתות עם סוכר, ואפשר דכוונת האחרונים וכן הרדב"ז שכתב דעם סוכר אין לך גאוה גדולה מזו קודם התפלה, רק אם נותן הסוכר בתוך התה למתקו דזהו אסור קודם התפלה, אבל אם לוקח מעט סוכר בפיו בעת השתייה ובלתי זה אין יכול לשתות התה – אין זה בכלל גאוה. היוצא מדברינו דבנתינת הסוכר בתוך התה או לאכול מעט מיני תרגימא בעת השתייה כדי שלא לשתות התה והקפה אליבא ריקנא – אין שום צד להקל בזה קודם התפלה, אם לא מי שיש לו חלישת הלב והוא צריך זה לרפואה. ומ"מ טוב שיאמר מתחילה עכ"פ פרשת שמע ישראל. כתב בספר פ"ת החדש דיש למנוע מלשתות התה בבוקר קודם התפלה באסיפת חבירים עי"ש טעמו". וכ"כ כה"ח שם (ס"ק ל'). וראה בנהר מצרים (אות ה'),
וראה מאמר מרדכי (לימות החול פרק ט' אותיות ל"ז-ל"ח): "מי שאינו יכול לכוון בתפילה מבלי שישתה קפה או תה – דינו כחולה שמותר לו לשתות לפני התפילה, ויכול לשתותו עם סוכר. ויזהר כששותה שלא ישתה במסיבת חברים אלא לבדו. ואעפ"כ טוב שאדם יזהר בזה מאוד כי מלבד חומר האיסור בזה עפ"י הזוה"ק, לדעת הרמב"ם יש בזה איסור דאורייתא. מי שאינו יכול להתפלל כל עוד לא טעם גם עוגה וכד' – דינו כחולה ויכול לאכול". וראה מאמר מרדכי שבת (פט"ז סעי' פ"ג): "האוכל ושותה קודם התפילה מדין חולה – יאכל בצנעא, ולא כאותם שיושבים רגל על רגל בגזוזטרא ושותים קפה עם חלב ועוגה, שכך לא מתנהג חולה שנצרך לבלוע כדור לרפואה וכיו"ב, שאינו בולעו לעיני הכל, אלא על יד הכיור ובצנעא".