שאלה:
מי שמאריך בתפילת שמונה עשרה, והציבור הגיע כבר לברכת כהנים, כיצד ינהג?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אדם המתפלל תפילת י"ח ובאמצע הגיע זמן ברכת כהנים – הטוב ביותר הוא, שישתדל לסיים את תפילתו מיד. אם אינו יכול לסיים את תפילתו – יפסיק בסיום הברכה שנמצא בה עד לסיום ברכת כהנים[1], ובמקרה זה לא יענה אמן על ברכת הכהנים[2].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' קכ"ב סעי' א'): "אם בא להפסיק ולענות קדיש וקדושה בין י"ח ליהיו לרצון – אינו פוסק, שיהיו לרצון מכלל התפלה הוא; אבל בין יהיו לרצון לשאר תחנונים – שפיר דמי. הגה: ודוקא במקום שנוהגין לומר יהיו לרצון מיד אחר התפלה, אבל במקום שנוהגין לומר תחנונים קודם יהיו לרצון – מפסיק גם כן לקדיש וקדושה; ובמקומות אלו נוהגים להפסיק באלהי נצור, קודם יהיו לרצון, לכן מפסיקין גם כן לקדושה ולקדיש ולברכו. ומיהו הרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אם התחיל הש"צ לסדר תפלתו והגיע לקדיש או לקדושה – מקצר ועולה, ואם לא קצר – יכול להפסיק כדרך שמפסיק בברכה של ק"ש, אפי' באמצע".
[2] עיין שו"ע (או"ח סי' ק"ד סעי' ז'), וז"ל: "אינו פוסק לא לקדיש ולא לקדושה, אלא ישתוק ויכוין למה שאומר ש"צ, ויהא כעונה". וכתב הבא"ח (ש"ר פרשת משפטים סעי' ה'), וז"ל: "בתפלה אינו פוסק לא לקדיש ולא לקדושה וכיוצא, אלא ישתוק ויכוין למה שאומר הש"ץ ונחשב כעונה לענין שיצא י"ח בקדיש וקדושה, ואף על גב דנחשב כעונה אין זה נחשב לו הפסק". ובכה"ח שם (ס"ק ל"ו). וא"כ ה"ה לברכת כהנים.