שאלה:
ידועה מחלוקת הפוסקים בעניין אם על הציבור לומר "נקדישך" עם הש"ץ או לא, כיצד עלינו לנהוג?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אנו פוסקים כדעת האר"י שכתב, שאומרים את ה"קדושה" עם הש"ץ, עיין בכה"ח (סי' קכ"ה ס"ק ב')[1], ובספרי "ספר הלכה" (ח"ב עמ' ע"ח סעי' ט"ז)[2].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (סי' קכ"ה סעי' א'): "אין הצבור אומרים עם ש"ץ נקדישך, אלא שותקין ומכוונין למה שש"צ אומר עד שמגיע לקדושה, ואז עונים הציבור קדוש". כתב הרעק"א: "אין הצבור. אבל בכתבי האר"י כ' דיש לומר כל הקדושה עם הש"ץ מלה במלה, עכ"ל, ואיליו תשמעון". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק ב'): "ויש מקילין שיוכל לאמר עם הש"ץ, והמנהג הנכון כמו שכתב השו"ע כי עמו נמשכו האחרונים, וכן נהג הגר"א, ומ"מ המנהג בימינו שאומרים הקהל ג"כ נקדש".
וכתב הבא"ח(ש"ר פרשת תרומה סעי' ד), וז"ל: "ויאמר עם הש"ץ מן נקדישך ונעריצך עד סיום כל הקדושה כולה". כתב כה"ח (סי' קכ"ה ס"ק ב'): "ועל כן אנו אין לנו אלא דברי האר"י ז"ל שכתב בשער הכוונות דרוש ג' דחזרת העמידה, וז"ל: צריך שתאמר עם הש"ץ כל סדר הקדושה מלה במלה מן נקדישך ונעריצך עד סיום כל הקדושה כולה, ואמנם ב' תיבות של נקדישך ונעריצך צריך שתאמר אותם בקול רם, ושאר התיבות עד עניית קדוש קדוש קדוש תאמר אותם בלחש עם הש"ץ, ואחר כך כשתענה קדוש קדוש קדוש וכו' יהיו בקול רם ובעינים סגורות ובדילוג כלפי מעלה עכ"ל".
[2] מאמר מרדכי (לימות החול פרק י"ח סעי' ט"ז), וז"ל: "ויאמר עם השליח ציבור מ"נקדישך" וכו' עד סיום הקדושה. ויאמר בקול רם את המילים: "נקדישך ונעריצך".