שאלה:
בהלכות נשיאת כפים בשולחן ערוך סימן קכ"ח סעיף י"ג כתוב: "מתחילין הכהנים לומר 'יברכך'", ואילו דעת הטור והר"ן, וכן דעתו של ה"בן איש חי", ששליח הציבור הוא זה שמתחיל לומר את המילה "יברכך".
שאלותיי הן:
א. מה דעת כבודו בענין זה?
ב. איך צריך לנהוג במקום בו השליח ציבור וכן הכהנים מתחילים לומר יחד את המילה "יברכך"?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
הטוב הוא שאף את המילה "יברכך" יתחיל הש"ץ, עיין ב"ספר הלכה" (ח"ב עמ' צ"ח) ובמקורות שהבאנו שם. אך במקום שנהגו שהכהנים מתחילים "יברכך" – הנח להם לישראל.
ברכת כהנים מסתיימת ב"וישם לך שלום", וכל מעלתה היא להביא שלום בעולם, על כן אין לעשות מחלוקת על מנהגי ברכת כהנים[1].
מקורות:
[1] כתב השו"ע (או"ח סי' קכ"ח סעי' י"ג): "מתחילין הכהנים לומר: יברכך. ואח"כ מקרא אותם ש"צ מלה במלה, והם עונים אחריו על כל מלה עד שיסיימו פסוק ראשון, ואז עונים הצבור: אמן; וכן אחר פסוק ב'; וכן אחר פסוק ג'". וכתב הרמ"א שם: "וי"א שגם מלת יברכך יקרא אותו ש"צ תחלה". וכתב המשנ"ב (שם ס"ק מ"ט): "ואח"כ מקרא אותם – מדכתיב: אמור להם, ודרשינן: מלמד שהחזן אומר להם: אמרו. ומ"מ הוא רק למצוה לכתחלה ואינו מעכב".
וכתב הבא"ח (ש"ר פרשת תצוה סעי' א'), וז"ל: "יש מקומות נוהגים דהכהנים מתחילין תיבת יברכך מעצמן ואין החזן מקרא אותם אלא מתיבת ה' וישמרך ואילך, וזו הסברה שכתב מרן ז"ל בשה"ט, אך יש אומרים שצריך החזן לקרות אותם גם תיבת יברכך, משום דכתיב: אמור להם ויש קפידה בדבר, אבל החולקים ס"ל דאין קפידה אם לא אמר להם תיבת יברכך, וע"פ הסוד יש קפידה בזה לומר להם גם תיבת יברכך, וכמ"ש רבינו ז"ל בפרשת נשא טעמו של דבר שצריך לקרות גם יברכך יע"ש. וכן נוהגים החסידים בבית אל יכב"ץ בירושלים ת"ו. והנה פה עירנו בגדאד יע"א היה המנהג מזמן קדמון כמ"ש מרן ז"ל דאין החזן מקרא תיבת יברכך, אך קודם כמה שנים תהלות לאל יתברך שעזרני לעשות המנהג בכל בתי כנסיות שבעירנו שיהיה החזן מקרא מתיבת יברכך ג"כ, וכן ראוי להורות בכל אתר ואתר, ואהני לן טובה מנהג זה שעל ידי כן לא יאבדו הציבור אמן שאחר ברכת נאה להודות, כי מתחלה היה דרכם של כהנים למהר לומר יברכך תכף ומיד אחר תיבת להודות במשך אחד, ועל ידי כן לא היה אפשר לענות אמן".
וכתב כה"ח (סי' קכ"ח ס"ק פ"ב), ז"ל: "כן כתב מרן ז"ל בבית יוסף בשם הרמב"ם ז"ל פרק י"ד מהלכות תפלה וכתב שכן נוהגים בכל מלכות ארץ ישראל ומצרים שהכהנים מתחילין מעצמם לומר יברכך בלי שום הקראה ומתיבה שניה ואילך מקרא אותם החזן מלה במלה, וכתב הטעם משום דכיון שאין מקרין הכהנים אלא כדי שלא יטעו בתיבה ראשונה דליכא למיחש לטעות למה יקרו אותה, עכ"ד. אבל דעת הטור ור"ן בפרק הקורא עומד דגם תיבת יברכך צריך להקרות להם הש"ץ כמ"ש בבית יוסף ומור"ם כאן בהגה, וכן משמע בתוספות ברכות ל"ד ע"א ד"ה לא יענה שכתבו בשם המדרש: אמור להם, מלמד שש"ץ אומר להם על כל דבור ודבור יעו"ש, וכן כתב רבינו בחיי בפרשת נשא ויעו"ש טעמו של דבר, וכן נוהגים חסידי בית אל יכב"ץ שבתוך עיר קדשינו ירושת"ו". וראה מאמר מרדכי (לימות החול פרק י"ט סעי' מ"ו), ז"ל: "לא יתחילו הכהנים לומר את תיבת "יברכך" מעצמם, אלא ימתינו לחזן שיאמר: "יברכך" והם יענו אחריו, אעפ"י שיש חולקים בדבר כך הוא המנהג. ובמקום שמתחילים הכהנים "יברכך" לפני שהחזן מתחיל להקרות להם – יזהרו להמתין לקהל שיענו "אמן" על ברכת "לברך את עמו ישראל באהבה", ורק אח"כ יתחילו: "יברכך"".