עניית קדושה

שאלה:

האם כאשר עונים בקדושה  "ברוך כבוד ה'…" ו"ימלוך ה'…" צריך להתרומם מעט או לכרוע?

תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)

צריכים להתרומם בקדושה, ועיין ב"ספר הלכה" (ח"ב עמ' ע"ח סעי' י"ז)^[1].

מקורות:

[1] כתב הרמ"א (סי' קכ"ה סעי' ב'): "ויש לישא העינים למרום בשעה שאומרים קדושה, וכן מנענעים גופן ונושאין אותו מן הארץ".

וכתב כה"ח שם (ס"ק י'): "וז"ל שבלי הלקט: מה שנוהגים בני העולם לנענע עצמם בקדושה, מצאתי הטעם בשם רש"י, דכתיב:'וינועו אמות הסיפים מקול הקורא', ואם העצים והאבנים היו מתנענעים ומזדעזעים מאימת המלך כל שכן אנחנו שאנו מכירים שיש לנו להזדעזע מאימתו, ע"כ. בית יוסף. ובתנחומא פרשת צו:'ובשתים יעופף', מכאן תקנו חכמים לעוף אדם על רגליו בשעה שאומר ש"ץ קדוש קדוש קדוש ה' צבאות, ע"כ. בדק הבית, כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף, עולת תמיד אות ב', אליה רבה שם, סולת בלולה אות א', שלמי צבור דף קל"ח ע"ג. וכתב העולת תמיד הטעם כדי להדמות למלאכים, וכן כתב הברכי יוסף אות ג' בשם הרדב"ז בספר מגן דוד דף ל"ה הטעם כדי להדמות לחיות הקודש ואופני מעלה המשלשים קדושה כמונו, ובשער הכוונות דרוש ג' דחזרת העמידה כתב הטעם שצריך לדלג כלפי מעלה בעת שאומר קדוש קדוש קדוש וכו' להורות כי באלו התיבות של קדוש קדוש קדוש עולים ומדלגין כולם למעלה ממקומם חג"ת בחב"ד ונה"י בחג"ת והמלכות בנה"י יעו"ש, וכן כתב בפרי עץ חיים פרק ג' דחזרת העמידה, ומזה משמע שכל הדלוגים צריך שיהיו שוים ודלא כמו שכתב מהר"ד עראמה על הרמב"ם פרק יו"ד מהלכות תפלה בשם ריקאנטי והביאו בית עובד אות ה' דבקדוש א' יגביה רגליו מעט ולא יניחם בארץ ובקדוש ב' יותר וכו' אלא כל הג' פעמים צריך שיהיו שוים זה כמו זה, וגם מה שכתב הטעם שמעלין בקודש וכו' לפי דברי האר"י ז"ל לא יבא דאדרבא לפי דברי האר"י ז"ל קדוש א' הוא יותר מעולה שעולה חסד בחכמה כנז'".

ועוד כתב שם (ס"ק י"א): "כתב בשל"ה: ואני קבלתי שירים גופו ועקבו למעלה בברוך וימלוך כמו בקדוש, ע"כ, והביאו מגן אברהם ס"ק א', אליה רבה אות ה', סולת בלולה שם, שלמי צבור שם, קשר גודל שם". ועוד כתב שם (ס"ק י"ב): "כתב המגן אברהם ס"ק ב': ולא כאותם שדולגים וקופצים, ע"כ, והביאו אליה רבה אות ג' וכתב שמדברי הלבוש יש להם סמך יעו"ש, וכן כתב השלמי צבור שם דאין למחות בהם דהכי משמע לשון לעוף האדם וכן משמע מלשון הרב ז"ל בשער הכוונות דכמה פעמים הזכיר לשון דילוג שצריך האדם לדלג, וגם יש סמך קצת לפי סוד הענין שהוא כמי שדולג והולך ממקומו ול"ו תעלה במעלות מעולם לעולם שלמעלה ממנו, עכ"ל, והביאו שערי תשובה אות ד' וכתב דמכל מקום פשיטא שאין לעשות כן במקום שאין מנהגם כך ויבואו להתלוצץ עליו ויצא שכרו בהפסידו, עכ"ד, וכן הוא מנהג בית אל יכב"ץ שבעיר קודשינו ירושת"ו שאין מדלגין וקופצין למעלה אלא רק מגביהין עקבי רגליהם וגופם למעלה, ונ"ל הטעם מפני שאינו כי אם לרמז בעלמא, ועל כן די בהגבהת עקבי הרגל והגוף בלבד". וכתב המשנ"ב שם (ס"ק ח'): "וכתב המג"א: ודלא כאותם שדולגים וקופצים. אבל הא"ר ושארי אחרונים יישבו את המנהג ומנהג ישראל תורה היא, ומ"מ במקום שאין המנהג כן, פשיטא שאין לעשות כן כי יבואו להתלוצץ ויצא שכרו בהפסדו".

כתב הבא"ח (ש"ר פרשת תרומה סעי' ה'), וז"ל: "הדלוג הוא שידלג עקביו וגופו כלפי מעלה, ולא ידלג הרבה שיתלוצצו עליו וכנז' בספר ק"ג. ושלשה דלוגין של קדוש קדוש קדוש תהיה כל הגבהה בתוספת מעט על חברתה, דמעלין בקודש וכנז' באחרונים ועיין כף החיים. ואם היחיד שמע קדושה באמצע תפלתו במקום שאינו יכול לענות קדושה – לא ידלג הדלוגין עם הציבור אפילו בשתיקה, אלא עומד ושותק ומכוין דעתו אל הש"ץ לשמוע ממנו". וע"ע מאמר מרדכי (לימות החול פרק ח"י סעי' ח"י), ז"ל: "כשמגביה את עצמו ג' פעמים כשאומר: "קדוש, קדוש, קדוש" יתרומם בכל פעם מעט יותר מהפעם הקודמת, כיון שהתרוממות זו מרמזת על עלייה בקדושה כי מעלין בקודש".