ענייה לקדושה כשמתפלל "אלקי נצור"

שאלה:

המתפלל מוסף של שבת קודש, ואוחז ב"אלוקי נצור", ושמע קדושת "כתר" – האם הוא יכול להפסיק ולענות גם ל"שמע ישראל", כמו שמפסיק ל"קדוש" ול"ברוך"?

תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)

המתפלל מוסף או כל תפילה אחרת, אם נמצא ב"אלוקי נצור" עדיף שינענע את רגליו ואז יענה לכל דבר שבקדושה. ואם לא נענע, וכפי מה ששאלת האם יכול לענות ולומר את כל הפסוקים של "כתר", מהדין – מותר. ועיין ב"ספר הלכה"(ח"ב) בדיני ההפסקות^[1].

מקורות:

[1] כתב השו"ע (סי' קכ"ב סעי' א'): "אם בא להפסיק ולענות קדיש וקדושה בין י"ח ליהיו לרצון – אינו פוסק, שיהיו לרצון מכלל התפלה הוא; אבל בין יהיו לרצון לשאר תחנונים – שפיר דמי. הגה: ודוקא במקום שנוהגין לומר יהיו לרצון מיד אחר התפלה, אבל במקום שנוהגין לומר תחנונים קודם יהיו לרצון – מפסיק גם כן לקדיש וקדושה; ובמקומות אלו נוהגים להפסיק באלהי נצור, קודם יהיו לרצון, לכן מפסיקין גם כן לקדושה ולקדיש ולברכו. ומיהו הרגיל לומר תחנונים אחר תפלתו, אם התחיל הש"צ לסדר תפלתו והגיע לקדיש או לקדושה – מקצר ועולה, ואם לא קצר – יכול להפסיק כדרך שמפסיק בברכה של ק"ש, אפי' באמצע".

כתב המשנ"ב שם(ס"ק א'): "ולפ"ז במדינותינו שאלהי נצור רגילין הכל לאומרו – אין להפסיק בו לסתם אמן בין קודם שהתחילו בין באמצע". וכתב עוד (שם ס"ק ה'): "ומיהו וכו' – גם זה מיירי המחבר בשכבר אמר 'יהיו לרצון', דאי לאו הכי לא היה המחבר מיקל, דהוא ס"ל דבכל גווני – אין להפסיק קודם 'יהיו לרצון', והאי 'ומיהו' אסוף דבריו דמקצר ועולה קאי, ור"ל: דאע"פ שאמר מתחלה דבין 'יהיו לרצון' לשאר תחנונים – שפיר דמי להפסיק, מ"מ אם יכול לקצר כדי לעקור רגליו – עדיף טפי, דאע"פ שאמר 'יהיו לרצון', מכל מקום כל זה שלא פסע הוי כעומד לפני המלך", וראה עוד שם (ס"ק ו'). וכתב כה"ח שם (ס"ק ז'): "דהיינו שמפסיק באמצע תחנונים ופוסע לאחריו, דאין חובה לומר תחנונים בכל פעם. מגן אברהם ס"ק ב', אליה רבה אות ב', משנה ברורה אות ו'. ואם אין שהות לפסוע – יאמר יהיו לרצון מיד ויענה. מגן אברהם שם בשם הדרכי משה. ואף על גב דהדרכי משה לא כתב כי אם להנוהגים לומר תחנונים קודם יהיו לרצון, עדיף טפי לקצר ולומר יהיו לרצון ואחר כך להפסיק, מכל מקום כתב אותו מגן אברהם ז"ל גם לפי דברי מרן ז"ל דסבירא ליה אומרים יהיו לרצון קודם, דאם התחיל בתחנונים והגיע שליח צבור לקדיש ואין שהות לפסוע דיאמר יהיו לרצון מיד ויענה, וזהו על פי מה שכתב בס"ק א' דטוב לומר יהיו לרצון קודם תחנונים ואחריהם יעו"ש, ועיין פרי מגדים אשל אברהם אות ב' ובאות שאחר זה".

וכתב הבא"ח (ש"ר פרשת בשלח סעיף כ"ב): "ואחר סיום ברכה זו יאמר מיד יהיו לרצון אמרי פי, וקודם שאומר פסוק זה – אין להפסיק אפילו לקדיש וקדושה וכיוצא, כי פסוק זה הוא מכלל תפילת העמידה, אבל אחר פ' יהיו לרצון – יפסיק לכל דבר קדושה ואפילו לאמנים דברכות".

עי' מאמר מרדכי (לימות החול פרק ט"ו סעי' צ"ז), וז"ל: "אם נמצא לפני "יהיו לרצון אמרי פי" וכו' הראשון – לא יפסיק לשום דבר שבקדושה, אבל אחריו, אפילו באמצע "אלוקי נצור", יכול להפסיק ולענות גם לאמנים של ברכות ולכל דבר שבקדושה".