במנהג יוצאי הודו בתפילה

שאלה:

אנו יוצאי הודו נוהגים לומר "מודים דרבנן" בחזרת הש"צ בלחש – האם מנהג זה נכון?

תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)

בענין "מודים דרבנן", שאלתך אינה ברורה דיה, כי כל אחד ואחד מהקהל אומר "מודים" בלחש, אך אם כוונתך על "מודים" ממש, שיש שליחי צבור שאומרים זאת בלחש – יש לבטל מנהג זה[1].

מקורות:

[1] כתב השו"ע (סי' קכ"ז סעי' א'): "כשיגיע שליח צבור למודים, שוחין עמו הציבור, ולא ישחו יותר מדאי, ואומרים: מודים אנחנו לך (שאתה הוא ה') אלהינו אלהי כל בשר כו', וחותם ברוך אל ההודאות, בלא הזכרת השם". וכתב כה"ח שם (ס"ק ה'): "כתב הלבוש ובעוד שאומרים הצבור מודים דרבנן שוחה גם הש"ץ ומתפלל לפניו, ע"כ, והביאו אליה רבה אות א' וכתב דפירוש דבריו שאין הש"ץ צריך להמתין עד שיסיימו הצבור מודים דרבנן אלא מתפלל לפניו בעוד שהצבור אומרים, עכ"ד, וכן כתב המאמר מרדכי אות א' ועי"ש מה שתירץ תמיהת האליה רבה שם על הלבוש יעו"ש, משבצות זהב אות ב'", וכן כתב המשנ"ב שם (ס"ק ג').