שאלה:
אדם שלא הספיק לומר י"ג מידות עם הציבור, האם הוא צריך לאומרן בטעמי מקרא?
תשובה:
בענין אמירת הי"ג מידות, עיין ב"ספר הלכה" (ח"ב עמ' קט"ז סעי' כ"ג, כ"ז). ובכל אופן, אם הציבור אמר כבר י"ג מידות – יאמרם היחיד בטעמים[1].
מקורות:
[1] ראה בהערה י"ב. כתב הבא"ח (ש"ר פרשת כי תשא סעי' ד'): "וכתבתי בסה"ק מקבציאל אם אומר אדם י"ג מדות עם הציבור והם ממהרים לגמור אותם והוא עודנו במחציתם – לית לן בה, והרי זה חשיב קוראם עם הציבור כיון שהתחיל בהם עם הציבור". וראה בכה"ח (סי' קל"א ס"ק כ"ד).
וכתב עוד יוסף חי (כי תשא סעי' ח'), וז"ל: "הנה נודע כי אמירת י"ג מידות דאל רחום וחנון וכו' בלא טעמים צריכה להיות בעשרה כשאר דבר קדושה דבעי עשרה. אמנם יזדמן שאחד מן הציבור קרא הוידוי עם הציבור ולהיות שהש"ץ הוא קל המרוץ אמר ויעבור וי"ג מידות כולם. וזה היחיד עודנו לא גמר הוידוי באופן שהוא צריך לומר ויעבור והי"ג מידות כולם אחר שגמרו החזן והצבור, הנה זה צריך לומר הי"ג מידות בטעמים אע"ג שהוא התחיל לומר הוידוי עם הצבור ביחד, אין לסמוך על התחלה זו לומר הי"ג מידות אחר שגמרו אותם החזן והצבור". וראה בכה"ח (סי' קל"א ס"ק כ"ג).
ועי' מאמר מרדכי (לימות החול פרק כ"ב סעי' כ"ו), וז"ל: "אם קרא את הי"ג מידות עם הציבור, וכשגמרו הציבור עדיין הוא נמצא באמצע – הרי זה נחשב כקורא עם הציבור כיון שהתחיל יחד איתם".