שאלה:
קהילת האשכנזים משאילים לנו את הס"ת שלהם כל שבת לאחר תפילתם. מאחר שהיו כמה מתפללים שאינם בקיאים בהגבהת, פתיחת, וסגירת הספר תורה שלהם, כבר קרה מעשה שקצת אותיות "קפצו" מן הקלף. חשבנו להציע להם להחליף את התיק שלו לתיק ספר תורה ספרדי, שישמור יותר עליו. האם אפשר הדבר?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
מעיקר הדין אפשר להחליף את התיק של הספר תורה לתיק ספרדי. אך אם כך, לא יוכלו לקרוא בספר תורה בשכיבה כפי מנהג האשכנזים על פי שיטת ר"ת[1], ועי' בפתח הדביר (או"ח סי' קנ"ד אות ב'[2]) ובתשובות הרדב"ז (ח"ג סי' תק"ל[3]).
מקורות:
[1] כתב הב"י (יו"ד סי' רפ"ט אות ו' ד"ה "עשאה כמין"): בפרק הקומץ (לג.) מימרא דרב יהודה אמר רב ופריך עלה: והא כי אתא רב יצחק בר יוסף אמר: כולהו מזוזתא דבי רבי כמין נגר הוו עבידן! לא קשיא: הא דעבידא כסיכתא, הא דעבידא כאסתוירא. ופירש רש"י: עשאה כמין נגר. שקבעה ותחבה בסף כנגר שתוחבין הנגרים בכותל: פסולה. דמצוה לתתה באורך בסף נגר קביל"א: אסתוירא. היינו מקום חיבור השוק והרגל ומעומד הוא כשרה: עבידא כסיכתא. נגר של אומנין פסולה. לישנא אחרינא איסתוירא כי היכי דמקום חיבור השוק והרגל הוי השוק זקוף מלמעלה והרגל שוכב כזה כך הניחה למזוזה כשרה הואיל וראשה אחד זקוף. והתוספות (ד"ה הא) והרא"ש (סי' ט) כתבו שרבינו תם הקשה על פירוש רש"י דמעומד לאו כבוד הוא וקבורת חמור קרי ליה בהמוכר פירות (ב"ב קא:) וספר תורה ולוחות שבארון שוכבין היו ולא עומדין, וצא ולמד ממנהגו של עולם כשספר תורה מעומד – כל הקהל עומדין וכששליח ציבור משכיבו – הכל יושבין. ופירש רבינו תם כסיכתא מעומד כיתדות המשכן שקבועות בארץ פסולה כאסתוירא [ה]נתון בשוק לרחבו בלעז קבליי"א כשרה וכו'. וכתב הרא"ש (שם) והאידנא נהוג עלמא כרש"י. וכן כתב המרדכי (סי' תתקסא, ח ע"ב) וכתב שכן עיקר והביא ראיה לדבר. וכתבו עוד התוספות (שם) והרא"ש (שם): וצריך לדקדק הא דקאמר כולהי מזוזתא דבי רבי כמין נגר עבידן, משמע אבל שאר מזוזתא דעלמא לא עבידא כמין נגר, ועל כרחך בין דרבי בין דעלמא לא היו פסולות. הילכך נראה דכאסתוירא דכשרה היינו באלכסון, לא שוכב ולא זקוף, אי נמי כמין נו"ן מחצה שוכב ומחצה זקוף, וכן פירש"י בלישנא אחרינא, אבל שאר מזוזתא דעלמא לאו הכי עבדינן, אלא לפירוש רש"י – מעומד ולפירוש רבינו תם – משוכב. וכתב הרא"ש: וכך היו מזוזות של הר"מ כמין נון כפופה ע"כ. והמרדכי כתב (שם) בה"ג מפרש אסתוירא חציו זקוף וחציו שכוב, ור"י מפרש משופע דבמזוזה אי אפשר חציו זקוף וחציו שכוב. ורבינו ירוחם (נתיב כא חלק ז', קעט ע"ד) כתב: יש מפרשים באלכסון, לא מעומד ולא מושכב, אלא מוטה מעט הרגל של המזוזה של מטה מרוחק מעט מהכותל. וכן ראיתי לרבותי נוהגים. והעולם נהגו כרש"י מעומד. ויש מפרשים כאסתוירא כמין נו"ן כפופה מחצה שוכב ומחצה זוקף, וכן היה נוהג הר"מ, עכ"ל". וכתב השו"ע (שם סעי' ו'): "צריכה להיות זקופה, ארכה לאורך מזוזת הפתח, ויכוין שיהא שמע (דברים ו, ד) דהיינו סוף הגלילה, לצד חוץ. הגה: וכן נהגו (ב"י). אבל י"א שפסולה בזקופה, אלא צריכה להיות שכובה, ארכה לרוחב מזוזת הפתח (טור והפוסקים בשם ר"ת). והמדקדקין, יוצאין ידי שניהם, ומניחים אותה בשפוע ובאלכסון (טור והגהות מיימוני ומהרי"ל ות"ה סי' נ"ב), וכן ראוי לנהוג, וכן נוהגין במדינות אלו".
[2] בהסבר המחלוקת רש"י ור"ת בעניין קריאת ספר תורה שוכב או עומד.
[3] שהוכיח שהמנהג לקרוא בספר תורה עומד הוא הנכון.