שאלה
האם מותר לקבוע מזוזה בבית שגרה בו יהודיה שחיה עם גוי ?
תשובה
כיון שהדבר במחלוקת מצוי, קובעים שם מזוזה בלי ברכה.
וכן למקרה דנן זה שהיא עוברת על עבירות, לא פוטר אותה ממצות מזוזה ואם העכו"ם מסכים יקבע לה בלי ברכה.
מקורות
כתב הב"י בבדק הבית סי' רפ"ו "ומה שכתב ובית השותפין. בפרק ראשית הגז (חולין קלה:): ומ"ש בית האשה. בסוף פרקא קמא דקידושין (לד.): בפרק ראשית הגז (שם) אהא דאמרינן אלא ביתך למה לי כתב הרשב"א (שם ד"ה ליפרוק) ואם תאמר אמאי לא אמרינן ביתך למעוטי שותפות דגוי דאמרינן בכל הני דלעיל נראה לי משום דמזוזה חובת הדר היא (פסחים ד.) ולשמירה עשויה ואפילו בשותפות דע"א ישראל הדר בה צריך שמירה עכ"ל. והכי נקטינן ולא כדברי המרדכי שכתב שם (סי' תשמ – תשמא) שהוא פטור".
כתב השו"ע בסי' רפ"ו סעי' א' "ואלו המקומות שחייבים במזוזה וכו' ובית האשה ובית השותפים, כולם חייבים. הגה: ודוקא כשבית השותפים ישראלים, אבל בית של ישראל ועובד כוכבים פטור ממזוזה".
וכתב הט"ז בס"ק ב' "דשותפות מרבינן מדכתיב ירבו ימיכם ובעובד כוכבים אין לומר כן". וכתב הש"ך בס"ק ו' "כיון שהמקצת הוא של עובד כוכבים וגם משום סכנה כדי שלא יאמר העובד כוכבים שהישראל עושה מעשה כשפים וכן שערי חצירות ושערי עיירות פטורים מהאי טעמא משום סכנה כדאיתא בש"ס ודלא כהעט"ז שכ' הטעם משום דכתיב למען ירבו ימיכם וגו' והעובדי כוכבים אינם חפצים בזה שהרי אינן מקיימין התורה כו'".
וכתב בביאור הגר"א "אבל הרשב"א פסק דחייב ממ"ש בחולין קל"ו א' אלא ביתך כו' ולא קאמר למעוטי כה"ג כמו בכל הנך דשם וע' במרדכי".
ברכי יוסף סעי' א' "כאשר ירדוף הקור'א יבין את זאת דאפשר דמרן מודה בזה, הגם דממאי דלא כתבה מור"ם בלשון מחלקת לא מכרעא, דזימנין דמשכחת דמרן פליג ומור"ם עשה עצמו כמפורש ופלוגתא היא, כנודע אצל עין רוג'ל בספרן של צדיקים, ומ"מ הכא פליג בהדיא מרן בספר בדק הבית, דמייתי מהרשב"א דשותף עכו"ם אין פוטר אותו, וכתב דהכי נקטינן ודלא כהמרדכי. ע"ש".
בית מאיר "עיין בבדק הבית שחולק בזה על המרדכי על פי הרשב"א ונ"מ היכא דליכא סכנה".
וכתב בערוך השולחן סעיף ב "וז"ל רבינו הרמ"א ודווקא כשבית השותפים ישראל אבל בית של ישראל ועכו"ם פטורים ממזוזה וכן חצירות או עיירות שמקצת עכו"ם דרים שם פטורים ממזוזה עכ"ל ותמיהני שהכריע כן להלכה דהן אמת שכן פסק המרדכי ס"פ לפני אידיהן ע"ש אבל הרשב"א בחולין [קל"ה ב] כתב מפורש דחייב במזוזה וכן פסק רבינו הב"י בספרו הגדול בבדק הבית וכן פסק המהרש"ל בים של שלמה חולין פ' ראשית הגז [סי' ב'] ודייקי לה מדקאמר הש"ס שם דבית השותפות חייב במזוזה דכתיב למען ירבו ימיכם לשון רבים ופריך ואלא ביתך למה לי לדרך ימין ע"ש ולמה לא קאמר למיעוטי שותפות עכו"ם כמו שאומר שם מקודם על כמה דברים וכן הקשו התוס' שם אלא וודאי דחייב במזוזה וכל דברי המרדכי שם דחה הים של שלמה בטוב טעם ע"ש ולכן נלע"ד לדינא כיון שהוא ספק תורה בחצר שדרים שם ישראלים ועכו"ם חייב החצר במזוזה אם לא שהעכו"ם אינם מניחים ועוקרים אותה אבל בעינינו ראינו שהם מניחים לקבוע מזוזה ואינם מקפידים [והנה הלבוש והט"ז סק"ב כתבו דשותפות איתרבו מלמען ירבו ובזה לא שייך וזהו דברי המרדכי ודברים תמוהים הם כמ"ש היש"ש ובאמת גם הש"ך סק"ו השיג על זה וכתב מפני שהמקצת הוא של עכו"ם כלומר ואין לו להישראל בית שלם וגם זה מהמרדכי ולמד זה מנגעים כמבואר ביש"ש וגם זה דחה ע"ש אך הטעם השני שכתב הש"ך משום סכנה שלא אמר שהישראל עושה לו כשפים וודאי דמילתא דפשיטא דאם העכו"ם אינו מניח מה יעשה הישראל אבל בימינו ראינו שמניחים והנה בבית לא שייך עתה דין זה שאין רגילות שידורו בחדר אחד אבל בחצר שכיח הרבה וצריך לקבוע מזוזה בחצר שדרים בו ישראל ועכו"ם וכן יש להורות הלכה למעשה אם לא שהעכו"ם לא יניח]".
העולה
כיון שהדבר במחלוקת מצוי, קובעים שם מזוזה בלי ברכה.
וכן למקרה דנן זה שהיא עוברת על עבירות, לא פוטר אותה ממצות מזוזה ואם העכו"ם מסכים יקבע לה בלי ברכה.