שאלה
מתי מברכים על טבילת כלי ומתי על טבילת כלים?
תשובה
כעיקרון כלי סעודה צריכים טבילה עם ברכה אם עושיים ממתכת או זכוכית
לספרדים
כלי אחד מברכים על טבילת כלי.
שני כלים מברך על טבילת כלים.
אשכנזים – מברכים תמיד על טבילת כלים, בין מתי שהם טובלים כלי אחד ובין כמה כלים.
מקורות
כתב השו"ע ביו"ד סי' ק"כ סעי' א' "הקונה מהעובד כוכבים כלי סעודה של מתכת או של זכוכית וכו' צריך להטבילם במקוה או מעיין של ארבעים סאה".
וכתב בסעי' ג' "יברך: על טבילת כלי; ואם הם שנים או יותר, מברך: על טבילת כלים".
וכתב הט"ז בס"ק ה' "בד"מ כתב בשם המרדכי פרק השוכר יש מצריכין לברך על טבילת כלי מתכת שלא יהא במשמעו שאר כלים שאין חייבין בטבילה עכ"ל וכן הוא בהגהות אשר"י עכ"ל ותמהתי דא"כ יברך ג"כ על כלי מתכות של סעודה דלא לשתמע אף שאינם של סעודה אלא ע"כ שא"צ להזכיר בברכה כל פרטי פירושי המצות. ולא דמי לברכת נר של חנוכה ולא סתם נר דהתם עיקר המצוה היא של חנוכה כמו הכא בכלים וברכת כיסוי הדם בעפר שפורש פירוש המצוה כתבנו במקומו הטעם שהוא מברך על שני כיסויים על כן נראה לע"ד שאין לשנות מהמנהג בזה כלל ואח"כ מצאתי גדולה מזו בסוף או"ה בתשובה וז"ל אך מהר"ז רונקי"ל השיב שאין להזכיר כלי רק (להטביל) [על הטבילה] סתם". אך כתב הש"ך ס"ק ח' "ויש פוסקים לברך על טבילת כלי מתכות וכ"כ הב"ח שכן עיקר ושכן ראה נוהג ע"פ זקנים וכ"פ האו"ה כלל צ"ח דין ק'".
וכתב הפר"ח בס"ק י' "במרדכי [עבודה זרה רמז תתנט] כתב שיש מצריכים לברך על כלי מתכות שלא יהא במשמעות שאר כלים שאין חייבים בטבילה. ואינו נכון, שהרי כלי זכוכית מיחייבי בטבילה ואינם נכללים תחת סוג מתכת, ואף על גב דכלי זכוכית לא מיחייבי בטבילה אלא מדרבנן וכמו שכתבתי בס"ק ג', מכל מקום אמצות דרבנן נמי מברכינן ושייך לומר וצונו, כדאיתא בפרק במה מדליקין [שבת כג, א]. ואם נאמר שעל כלי קוניא או כלי זכוכית יאמר בנוסח אחר וכמו שכתב הב"ח [עמוד סד דיבור ראשון], לאו מן השם הוא זה, ולא מצינו שתקנו שני נוסחי ברכה בענין מצוה אחת. וכן לעיל בסימן כ"ח ס"ק ד' העליתי בענין כיסוי לברך על כיסוי הדם ולא על כיסוי דם בעפר והאי נמי דכוותיה, ולפיכך העיקר כדברי המחבר. ומיהו בדיעבד אם בירך על כלי מתכות או על הטבילה יצא".
וכתב ערוך השולחן בסעי' כ"ב "בשעת הטבילה יברך בשם ומלכות אשר קדשנו וכו' על טבילת כלים ואפילו כלי זכוכית שטבילתן הוא מדרבנן כמו שיתבאר מ"מ צריך לברך עליהן דגם על מצות דרבנן אנו מצווים כמו שכתוב בתורה [דברים יז, יא] לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל ויש שכתבו לברך על טבילת כלי מתכות ואינו עיקר חדא שהרי גם על כלי זכוכית אנו מצווים כמ"ש ועוד דכל ברכות המצות אין מזכירים בברכה פרטי הדינים כמ"ש בסי' כ"ח סעיף ט' ע"ש ואין לומר דא"כ למה לנו להזכיר כלל כלים נימא על הטבילה בלבד דזהו מפני שסתם טבילה הוי טבילת אשה וראיה שהרי באמת האשה מברכת סתם על הטבילה כמ"ש בסי' ר' ע"ש לכן יש לבאר דזה הוי טבילת כלים אבל פרטי הדינים אין להזכיר בהברכה [עי' ט"ז סק"ה וש"ך סק"ח ופר"ח ולפמ"ש אתי שפיר הכל ודו"ק] ורבינו הב"י בסעיף ג' כתב יברך על טבילת כלי ואם הם שנים או יותר מברך על טבילת כלים עכ"ל ובאמת אין קפידא בזה כמ"ש גדולי האחרונים והמנהג הפשוט אצלנו לברך גם על כלי אחת על טבילת כלים".
ב
וכתב ביאור הגר"א "בתוספתא שם יחיד שהיה עושה עשר מצות מברך על כל אחת ואחת היה עושה מצוה כל היום אינו מברך אלא אחת ועבפ' כיסוי הדם פ"ו ב'".
העולה
כעיקרון כלי סעודה צריכים טבילה עם ברכה אם עושיים ממתכת או זכוכית
לספרדים
כלי אחד מברכים על טבילת כלי.
שני כלים מברך על טבילת כלים.
ויש מאשכנזים – שמברכים תמיד על טבילת כלים.