שאלה
האם כיום מברכים ברכה על הבתולים?
תשובה
המנהג בין של הספרדים ובין של אשכנזים, שלא לברך ברכת בתולים, אמנם מקום שנהגו לברכה – יברכו בלי שם ומלכות.
נוסח הברכה "ברוך אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעיין חתום על כן אילת אהבים זרע קדש שמרה בטהרה חוק לא הפרה ברוך הבוחר בזרעו של אברהם".
מקורות
כתב הרא"ש מסכת כתובות פרק א סי' ט"ו "ברכת בתולים כתב בעל הלכות ברוך אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעיין חתום על כן אילת אהבים זרע קדש שמרה בטהרה חוק לא הפרה ברוך הבוחר בזרעו של אברהם. ואפשר שברכה זו תקנוה הגאונים ז"ל ומסתבר לברכה אחר שמצא בתולים". והקשה הים של שלמה שם פרק א כ"ג " ותימא, מאחר שאינה לא בתלמוד ולא בתוספתא, אם כן מנין לנו להוסיף ברכה, והרא"ש גופא כתב במסכת בכורות פרק יש בכור (סימן ח') שאין מברכין שום ברכה שלא הוזכרה במשנה, או בתוספתא, או בגמרא, כי אחר סידור רבינא ורב אשי לא מצינו שנתחדש שום ברכה, על כן נראה, שלא לומר בה שם ומלכות".
וכתב השולחן ערוך אבן העזר סימן סג סעי' ב' "ויש אומרים שאחר שמצא בתולים מברך: בא"י אלהינו מלך העולם אשר צג אגוז בגן עדן וכו'". וכתב הרמ"א "וי"א דאין מברכין אותה בלא כוס" ט"ז בס"ק ג' "כתב מו"ח ז"ל שמברך בלא שם ומלכות ובלא כוס" וכתב הב"ש בס"ק ד' "עיין בדריש' וב"ח בק"א מה שהקשו ע"ז מדברי הרא"ש ריש קידושין שכתב שם דאין מברכים שום ברכה מה שלא מצינו בש"ס ומהרש"ל כ' דאין מברכים ברכ' זו וב"ח כתב דיש לברך בלא שם ומלכות". ובחלקת מחוקק ס"ק ח' כתב שאין לאומרה וכתב ערוך השולחן סעי' 'י "ואין נזהרין האידנא בברכה זו".
וכתב בשו"ת הרמב"ם סי' י"ז (בלאו) "ואמנם אותה אשר קוראים ברכת בתולים היא ברכה לבטלה בלי ספק מוסף על זה שזה מנהג מגונה מאד ואין ראוי למי שהוא ירא שמים להקהל בקבוץ ההוא בשום פנים". ובפאר הדור סי' קכ"ט וכתב מרן הרב בדרכי טהרה פ"י שאלה ד'.ועי' בשמח נפש מערכת בתולים שלא נהגו בירושלים לאומרה.
העולה
המנהג בין של הספרדים ובין של אשכנזים, שלא לברך ברכת בתולים, אמנם מקום שנהגו לברכה – יברכו בלי שם ומלכות.
נוסח הברכה "ברוך אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעיין חתום על כן אילת אהבים זרע קדש שמרה בטהרה חוק לא הפרה ברוך הבוחר בזרעו של אברהם".