שאלה
האם מותר לאבל בתוך שנה על אביו ואמו, להתארח בשבת אצל חברים, וכן להשתתף בשבע ברכות?
תשובה
להתארח לסעודה בשבת – בין לאשכנזים ובין לספרדים מותר.
סעודה שלישית ברוב עם – אם רגיל ללכת מותר.
סעודה של שבע ברכות בשבת – אם הוא קרוב ויוכר היעדרותו מותר.
מקורות
כתב השו"ע סי' שצ"א סעי' א' "על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום; על אביו ועל אמו, לאחר י"ב חדש. ואף אם השנה מעוברת, מותר לאחר י"ב חדש. ומיהו שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מיד, מותר לעשותה מיד אחר שבעה. אבל אם אינו חייב לפרעה, אסור ליכנס לה עד ל'. ועל אביו ועל אמו, אף על פי שחייב לפרעה, אסור (עד) לאחר י"ב חדש" ובמה שמזמינים בדרך מקרה אין בזה דין של סעודת מריעים אלא של שאילת שלום.
וכתב השו"ע בסי' שפ"ה סעי' ג' "מקום שנהגו להיות שואלים בשלום אבלים בשבת, שואלים. וכתב הרמב"ם שהאבל נותן שלום לכל אדם בשבת, שהוא מכלל דברים שבפרהסיא".
וכתב הרמ"א בסי' שפ""ה סעי' ג' "ואסור לשלוח מנות לאבל על אביו ואמו כל י"ב חודש, ואפילו בשבת, במקום שנהגו שלא לשאול בשלומו בשבת (תשובת מהרי"ל סי' ל"א); אבל במקום שנהגו לשאול בשלומו בשבת, גם זה שרי".
וכתב הט"ז בס"ק א' "כתב מו"ח ז"ל בשם הג"ה בשם רבינו יהודה אבל תוך ל' אינו יכול להזמין לאחרים או להזמן עם אחרים ע"כ ונראה דה"ה כל י"ב חדש על אביו ואמו".
וראה בשו"ע להרב יהודה ממודינה מנהגים עמוד קי"ז שבהרבה מקומות נוהגים הקרובים והריעים לשלוח –פת שחרית וערבית אל האבלים וללכת אליהם להתארח עמהם בשולחן עכ"ד כלומר לאכול יחד עימהם
וכתב בשו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן קפ "ואם אסור להכנס לבית המשתה תוך ל' או תוך י"ב חודש דאביו ואמו בשבת, כתבתי בחבורי דכל סעודה של שמחה. כמו דחתן וכלה בז' ימי משתה, ודאי אין חילוק בין שבת לחול, שהרי אין ז"י בלי שבת, וכ"ש בשבת שיש בו שמחה יתרה מבחול, פשיטא דאסור בימי משתה דחו"כ.
אלא מיהא בסעודה שאין בו שמחה כל כך. כמו של שבוע הבן שעושין בליל שבת לזכר הנולד. או אפילו דברית מילה, יש להקל בשבת, אצ"ל לסעוד אצל חברו לעונג שבת בלבד, דשרי לאבל אחר שבעה. וכן לסעודה שעושין בשבת כשהיולדת עומדת והולכת לבה"כ, וכל זה אף לדברי חומר המנהג, שזכר בהגה דש"ע (ס"ב) שלא לאכול בשום סעודה כל יב"ח חוץ לביתו, היינו דווקא בחול בלבד, כך נ"ל, ופשוט דשאר אבל תוך ל'. שוה בענין זה לאבל דאו"א תוך יב"ח, בין להחמיר בין להקל". וכן כתב הגרא"ז מרגליות הלכות אבלות אות כ"ג
ב
אמנם לגבי סעודה שלישית בבית הכנסת שזה נחשב כסעודת מריעים.
כתב השו"ע בסי' תקנ"ב סעי' 'י "אם חל תשעה באב באחד בשבת, או שחל בשבת ונדחה לאחר השבת, אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שלחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו. (מיהו צריך להפסיק מבעוד יום)". וכתב המגן אברהם בס"ק י"ד "ומ"מ ישב בדאבת נפש שלא ינהוג בשמחה (רוקח וש"ל) ולכן לא ישב בסעודת חברים ואם חל מילה באותו שבת יעשה הסעודה קודם מנחה כנ"ל".
וכתב המשנ"ב בס"ק כ"ג "והנה אף דכתב המחבר כסעודת שלמה מ"מ ישב בדאבון נפש שלא ינהג בשמחה ולכן לא ישב בסעודת חברים [מ"א] בספר בכור שור חולק ע"ז ודעתו דמי שרגיל בכל שבת לסעוד סעודה זו עם חבריו ומיודעיו ומונע בשבת זו הו"ל כאבלות פרהסיא. ולכו"ע מותר לאכול עם ב"ב ויכול לברך בזימון כיון שהוא שבת [א"ר]". וכ"כ הכה"ח בס"ק נ"ב.
העולה
להתארח לסעודה בשבת – בין לאשכנזים ובין לספרדים מותר.
סעודה שלישית ברוב עם – אם רגיל ללכת מותר.
סעודה של שבע ברכות בשבת – אם הוא קרוב ויוכר היעדרותו מותר.
