שאלה
מה בהברכה בקביעת מזוזה, לקבוע מזוזה או על קביעת מזוזה?
תשובה
ברכתה לקבוע מזוזה.
יש לקבוע את המזוזה, סמוך לזמן שנכנס לדור בה.
ובדיעבד שלא קבע סמוך מברך לקבוע מזוזה, ואין לברך כמג"א כיון שלא נזכר כן בש"ס.
מקורות
כתב השו"ע ביו"ד סי' רפ"ט סעי' א' "בא לקבעה, יניחנה בשפופרת של קנה או של כל דבר ויקבענה במקומה ויברך: אשר קידשנו במצותיו וציונו לקבוע מזוזה"
וכתב הכה"ח בסי' י"ט ס"ק ג' "כתב מגן אברהם ס"ק א' וז"ל צריך עיון מאי שנא במזוזה דקיימא לן שצריך לברך כשקובעה כמ"ש ביורה דעה סימן רפ"ט דהתם נמי קיימא לן חובת הדר הוא דכל זמן שאינו דר בתוכה פטור ממזוזה וכו', ולכן נראה לי סתמא דמילתא במזוזה קובעה כשדר בתוכה לכן מברך על עשייתה אבל טלית מסתמא קובע בו ציצית עד שלא לובשו לכן אין מברך על עשייתו וכו', ואפשר דהוא הדין במזוזה אם קבע בו מזוזה קודם שדר בתוכה כשנכנס לדור בתוכו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לדור בבית שיש בו מזוזה עכ"ל. והנה דברי המגן אברהם הללו הם תמוהים, דמלבד שחידש ברכה שאינה נזכרת לא בש"ס ולא בפוסקים, אלא דמשמע מדבריו נמי דיכול לברך על קביעות מזוזה קודם שבא לדור בתוכה, וזה לא מצינו בשום מקום שמברך על המצוה קודם זמן חיובה, וכיון שהמזוזה היא חובת הדר כמ"ש ביורה דעה סימן רצ"א אם כן אינו חייב עד שעה שדר בתוכה או אחר כך ולא קודם. ובעיקר קושיית המגן אברהם נלע"ד לתרץ דחכמים ז"ל לא תיקנו ברכת המצוה אלא בשעת שעוסק במצוה ומקיימה, ואם כן בקשירת הציצית דאותה שעה אינו מקיים מצוה דאינה חובת מנא וגם אינו יכול ללובשה כל זמן שלא נגמרו קשירת ציצית של ד' כנפות אינו מברך דלא הוי באותה שעה עוסק במצוה ומקיימה אלא עושה הכנה לקיום המצוה, לא כן כשקובע מזוזה בשעה שדר בבית או אחר כך דאז נתחייב במזוזה דמברך כיון שעוסק במצוה ומקיימה, אבל קבעה קודם שבא לדור בבית דבאותה שעה אינו חייב במזוזה אינו מברך דלא חשיב עוסק במצוה באותה שעה ומקיימה, וגם אחר כך כשנכנס לדור בתוכה אינו מברך כיון שאינו מתעסק במצוה באותה שעה דכבר נעשית המצוה ממילא. ואף על גב דאם לבש הטלית קודם זמנו מברך אחר כך, טלית שאני כיון שהוא על גופו ומעוטף בו חשוב מתעסק במצוה ומקיימה, לא כן במזוזה שהיא קבועה בפתח ולא יש עתה מעשה לא חשיב מתעסק במצוה. והא דמברך על הסוכה בשעה שנכנס לישב בתוכה אף על פי שעשאה מקודם, סוכה נמי שאני דכיון שחייב לישב בסוכה כניסתו לתוכה חשיב מתעסק במצוה ומקיימה כיון שזו הכניסה היא בשביל המצוה, לא כן במזוזה דאינו חייב לישב בבית שיש בפתחו שתי מזוזות ומשקוף כדי לעשות בו מזוזה דאם ירצה לדור בבית שאין בפתחו שתי מזוזות ומשקוף אינו חייב במזוזה כמבואר ביורה דעה סימן רפ"ז, וגם כשנכנס לבית אינו נכנס בשביל מצות מזוזה אלא מוכרח כדי לדור, ואם כן לא חשיב כניסתו לבית מתעסק במצוה ומקיימה. וציצית אף על גב דגם כן אינו חייב לקנות בגד שיש לו ד' כנפות כדי להתחייב בציצית, כבר אמרנו כיון שהוא על גופו ממש ומתעטף בו חשיב עוסק במצוה ומקיימה. ועיין עוד בזה מה שכתבו היד אהרן וברכי יוסף ומאמר מרדכי והמור וקציעה, והנלע"ד בס"ד כתבתי גם אני חלקי והיעב"א. והמורם מכל האמור ומכל דברי הפוסקים הנזכרים דלא יברך על המזוזה קודם שבא לדור בתוכה, ואם קבעה קודם שבא לדור בתוכה כשיבוא אחר כך לדור בתוכה לא יברך אשר קדשנו וכו' לדור בבית שיש בו מזוזה, דלא נמצאת ברכה זו לא בש"ס ולא בפוסקים כנ"ל".
וכתב המשנ"ב בס"ק ד' "וה"ה במזוזה דקי"ל חובת הדר היא אין לברך על המזוזה רק כשהוא נכנס לדור בהבית תיכף ומיד דאז הוא ממש דומיא דעטיפה או כשכבר דר בה [ברכ"י וכן משמע מדברי המ"א להמעיין בו היטיב ועי"ש עוד במ"א ובברכ"י ובתשובת רע"א בסוף סימן ט']".
וכתב הפת"ש ס"ק ג "עיין במג"א סימן י"ט סק"א שכתב דאע"ג דקיי"ל מזוזה חובת הדר היא שכל זמן שאינו דר בתוכה פטור ממזוזה אפ"ה מברך כשקובעה דסתמא דמלתא קובע מזוזה כסדר בתוכה ואפשר דאם קבע קודם שדר בתוכו כשנכנס לדור מברך אקב"ו לדור בבית שיש בו מזוזה עכ"ד ע"ש וכמדומה לי שראיתי בס' בר"י בא"ח שחולק עליו".
העולה
יש לקבוע את המזוזה סמוך לזמן שנכנס לדור בה.
ובדיעבד שלא קבע סמוך מברך לקבוע מזוזה ואין לברך כמג"א כיון שלא נזכר כן בש"ס.
וברכתה לקבוע מזוזה.