שאלה
מי שיש לו כלב חולה בשבת, האם יכול לקחת אותו לרופא בשבת, האם שייך בבעלי חיים מושג של פיקוח נפש דוחה שבת?
תשובה
מותר ליהודי לטפל בכלב ולתת לו כדורים וכדו' (דברים שאיסורם מחמת שחיקת סממנים), אבל אסור למרוח עליה משחה סמיכה, וכן אסור לנתח או להוציא לה דם, וכן שאר איסורי דרבנן לא הותרו כי אם על ידי גוי.
לגבי לטלטל את הבהמה עדיף לטלטל על ידי גוי, אין לו גוי ויש חשש שתסתכן מותר גם על ידי ישראל, (וטוב שיטלטל מן הצד).
מקורות
כתב הבית יוסף (סימן של"ב): "ברייתא שם: בהמה שאחזה דם – אין מעמידין אותה במים בשביל שתצטנן. וכתבו הרי"ף (כ"ד ע"ב) והרא"ש (סי' ג') דכיון דקיימא לן הלכתא כרבי יאשיה דמיקל באכלה כרשינין הרבה משום צערא דבהמה, ולא גזרינן משום שחיקת סממנין, שמע מינה דלית הלכתא כי האי ברייתא דאסרה, דהאי תנא דאסר משום שחיקת סממנין הוא דאסר, ובהא איפסיקא הלכתא כרבי יאשיה דלא גזר משום שחיקת סממנין, דאין אדם בהול כל כך על רפואת בהמתו דליתי לשחיקת סממנין. וכן פסק הרמב"ם בפרק כ"א (ה"ל)". שו"ע (סי' של"ב סעי' ג'), וז"ל: "אם אכלה כרשינין הרבה ומצטערת – יכול להריצה בחצר כדי שתייגע ותתרפא". משנ"ב שם (ס"ק ה'), וז"ל: "דאע"ג דזהו רפואה, וברפואה לאדם גזרו משום שחיקת סממנים, ברפואת בהמתו אין אדם בהול כ"כ שיבוא לשחוק סממנים. וה"ה אם היא קרובה למיתה מחמת זה, דאז בודאי בהול – אפ"ה מותר, דאי לא שרית ליה אתי לידי שחיקת סממנים ושאר מלאכה דאורייתא וכדלקמיה בסעיף ד'". וכתב בס"ק ו' "כדי שתייגע – אבל אסור לעשות בשבילה שום מלאכה דאורייתא או דרבנן אפילו היא מתה וע"י א"י מותר לעשות כשהבהמה חולה". וכתב הכה"ח שם (ס"ק י'). "דלא גזרו משום שחיקת סמנין ברפואת בהמתו דאין אדם בהול כל כך על רפואת בהמתו דליתי לידי שחיקת סמנים. ב"ח, ט"ז ס"ק ב'. אבל רטיה אסור להשים על בהמה בשבת דאיכא ממרח כבסימן שכ"ח בט"ז ס"ק ח"י יעו"ש. משבצות זהב אות ב'. ומשמע דלבהמה עושין כל רפואה אף על ידי סמנים היכא דלא שייך מירוח וצ"ע. משבצות זהב אות ג'". ובס"ק י"ב "אבל אסור לעשות בשביל בהמה שום מלאכה דאורייתא או דרבנן אפילו היא מתה, אבל מותר לומר לעכו"ם לעשות לה רפואות כשהיא חולה. חיי אדם כלל נ"ט אות א'. ועיין לקמן אות י"ד".
ב
וכתב השו"ע בסעי' ד' "אם אחזה דם, יכול להעמידה במים כדי שתצטנן; ואם הוא ספק שאם לא יקיזו לה דם תמות, מותר לומר לעכו"ם להקיזה" וכתב הכה"ח בס"ק י"ד "שאם לא יקיזו לה דם תמות וכו'. משמע שאם אינו מתירא שתמות אסור, וצריך עיון שהרי מותר לומר לעכו"ם לחלוב ובודאי משום זה לא תמות אלא שיש לה צער כדאיתא בסימן ש"ה ואם כן מאי שנא הקזה שהרי יש בחלב ההוא איסור מן התורה ואם כן הכי נמי אם הבהמה מצטערת וצריך להקזה מותר, וצריך לומר דבאמת אם חושש לחולי נמי מותר ולא ממעט אלא מה שלפעמים מקיזין לסוס כדי שתאכל בטוב אף על פי שהיא בריאה דזה אסור. חיי אדם ונשמת אדם כלל נ"ט אות א'". וכן כתב המשנ"ב בס"ק ט'.
ג
כתב השו"ע בסי' ש"ה סעי' י"ט "בהמה שנפלה לאמת המים, אם המים עמוקים ומפני כך אינו יכול לפרנסם במקומם, מביא כרים וכסתות ונותן תחתיה משום צער ב"ח אף על פי שמבטל כלי מהיכנו".
וכתב המשנה ברורה ס"ק ע "אבל אסור להעלותה בידים דכל בעלי חיים הם מוקצים ואף על גב דאיכא צער בע"ח אסור דאין לנו לדמות גזירות חכמים זה לזה [מ"א ותו"ש שכן מוכח מרמב"ם] ועיין בא"ר שהביא דיש פוסקים שמקילים אף להעלותה בידים אם א"א ע"י כרים וכסתות וע"י א"י לכו"ע מותר להעלותה וזה עדיף יותר מהנחת כרים וכסתות ושאר כלים תחתיה".
וכתב הכה"ח בס"ק ע"ז "ואם אי אפשר על ידי כרים וכסתות מותר להעלותה בידים שגם זה אינו אלא איסור דרבנן. שלטי הגבורים וריא"ז, וכן משמע בב"ח סוף סימן ש"ח, אליה רבה אות ח"י. מיהו המגן אברהם ס"ק י"א כתב דמדברי הרמב"ם הנ"ל משמע דאף על גב דאיכא צער בעלי חיים אסור להעלותה בידים. וכן כתב התוספת שבת אות ל"ג והשיג על האליה רבה שכתב דגם לדברי הרמב"ם אם אי אפשר בכרים וכסתות מותר להעלותה בידים יעו"ש. ופשוט דמותר לומר לעכו"ם להעלותה כמ"ש סעיף ך'. מגן אברהם שם, תוספת שבת שם. ונראה דלומר לעכו"ם להעלותה מותר יותר מהנחת כרים. אליה רבה שם". וראה במאמר מרדכי פס"ה הערה מ"א שציין לזה
העולה
מותר ליהודי לטפל בכלב ולתת לו כדורים וכדו' (דברים שאיסורם מחמת שחיקת סממנים), אבל אסור למרוח עליה משחה סמיכה, וכן אסור לנתח או להוציא לה דם, וכן שאר איסורי דרבנן לא הותרו כי אם על ידי גוי.
לגבי לטלטל את הבהמה עדיף להרימה על ידי גוי, אין לו גוי ויש חשש שתסתכן מותר גם על ידי ישראל, (וטוב שיטלטל מן הצד).