שאלה
האם מותר לצאת למסעדה, והאם כאשר מגיעים דוד ודודה חשובים מחו"ל ומזמינים את האבל ובן/בת זוגו למסעדה צנועה שקטה לא המונית האם יש איסור כל שהוא בזה?
תשובה
אבל על שאר קרובים (אחים אחיות וכדו')- יכול ללכת איתם למסעדה מיד לאחר תום השבעה עד שלושים (לאחר השלושים אין כבר דיני אבלות) ובתנאי שאין מוזיקה.
אבל על אביו או אמו – לא הולך עמהם למסעדה עד לאחר י"ב חודש. וכמובן שיש להסביר להם מדוע לא הגיע, אלא א"כ מדובר בזוג שזקוקים לתמיכה יותר מהרגיל.
אמנם לבני הזוג עצמם מותר ללכת למסעדה לצורך מנוחה וכדו' וכמובן שאין שם מוזיקה וכדו'. וכן לקחת את ילדיהם לשם.
מקורות
כתב השו"ע בסי' שצ"א סעי' ב' "על כל מתים נכנס לבית המשתה לאחר שלשים יום; על אביו ועל אמו, לאחר י"ב חדש. וכו' ומיהו שמחת מריעות שהיה חייב לפרוע אותה מיד, מותר לעשותה מיד אחר שבעה. אבל אם אינו חייב לפרעה, אסור ליכנס לה עד ל' (למרות שאחרים עושים רש"י מו"ק דף כ"ב ע"ב). ועל אביו ועל אמו, אף על פי שחייב לפרעה, אסור (עד) לאחר י"ב חדש" וביאר הש"ך ס"ק א' "שעושים ריעים זה עם זה שאוכלים ושותים זה עם זה היום וחוזרים ואוכלים עם זה למחר" וכתב ערוך השולחן סעי' ג' שהטעם שמותר לפרוע הוא כיון שאין בה שמחה כ"כ (ע"פ רש"י שם). וכתב יסודי שמחות בשם הגר"מ פיינשטיין שביקורי משפחה חשיבי כסעודת מריעות וכן אמר לי מו"ר הגר"י אליהו שליט"א. כתב הרמ"א יו"ד סי' שצ"א סעי' ב' "והמנהג שלא לאכול בשום סעודה בעולם כל י"ב חדש, אם הוא חוץ לביתו, ובתוך הבית מקילין שאוכל בביתו בסעודת ברית מילה, וכ"ש בשאר סעודות שאין בהם שמחה".
ומה שהקלו ראה בצרור החיים סי' קצ"ט שכתב שמותר ללכת למלון לבני הזוג וילדיהם היינו לצורך רפואה או מנוחה ולא סתם להנאה ותענוג. וכתב שם סי' ר' שאם האבלים זקוקים לתמיכה נפשית מותר להם ללכת לאכול.
העולה
אבל על שאר קרובים – יכול ללכת איתם למסעדה מיד לאחר תום השבעה עד שלושים (לאחר השלושים אין כבר דיני אבלות) ובתנאי שאין מוזיקה.
אבל על אביו או אמו – לא הולך עמהם למסעדה עד לאחר י"ב חודש. וכמובן שיש להסביר להם מדוע לא הגיע, אלא א"כ מדובר בזוג שזקוקים לתמיכה יותר מהרגיל.
אמנם לבני הזוג עצמם מותר ללכת למסעדה לצורך מנוחה וכדו' וכמובן שאין שם מוזיקה וכדו'. וכן לקחת את ילדיהם לשם.
בברכה המרכז העולמי למענה הלכתי שע"י דרכי הוראה