שאלה
כלה ספרדיה.האם צריכה לכסות את הראש לאחר החופה? ואם עושים חדר ייחוד מה הדין?
תשובה
החופה נחשבת כנשואין ולכן יש לכסות את הראש לפני החופה, כך שלאחר החופה שזה הנשואין יהיה עליה כיסוי ראש.
מקורות
כתב השו"ע באבע"ז סי' נ"ה סעי' א' "הארוסה, אסורה לבעלה מדברי סופרים, כל זמן שהיא בבית אביה; והבא על ארוסתו בבית חמיו, מכין אותו מכת מרדות. וכו' אפילו אם קדשה בביאה, אסור לו לבא עליה ביאה שניה בבית אביה, עד שיביא אותה לתוך ביתו ויתייחד עמה ויפרישנה לו, ויחוד זה הוא נקרא כניסה לחופה, והוא הנקרא נשואין בכל מקום. והבא על ארוסתו לשם נשואין, אחר שקידשה, משיערה בה, קנאה, ונעשית נשואה והרי היא כאשתו לכל דבר, וצריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם הנשואין"
וכתב הרמ"א "וי"א דחופה אינה יחוד, אלא כל שהביאה החתן לביתו לשם נשואין (כ"כ הר"ן בשי"א ריש כתובות). וי"א שהחופה היא שפורסין סודר על ראשם בשעת הברכה (הב"י הביאו). וי"א דחופת בתולה משיצאה בהינומא; ואלמנה, משנתייחדו (תוספות פ"ק דיומא). והמנהג פשוט עכשיו לקרות חופה מקום שמכניסים שם יריעה פרוסה על גבי כלונסות, ומכניסים תחתיה החתן והכלה ברבים, ומקדשה שם ומברכין שם ברכת ארוסין ונשואין, ואח"כ מוליכים אותם לבית ואוכלים ביחד במקום צנוע, וזהו החופה הנוהגת עכשיו".
כתב מרן הרב בשו"ת מאמר מרדכי כרך ב אבן העזר סימן ו "ושאלתך נבעה מפני שחשבת שעיקר הטעם מה שאנו הספרדים לא נוהגים ביחוד מיד אחר החופה, מפני שאנו סומכים על היחוד שנעשה בסוף הערב כשהולכים לביתם, ומדין אנן סהדי, כי הרי אין שם עדים בפועל. וזה אינו רק מטעם זה. אלא הטעם הוא כמו שהביא בשער המפקד (ח"ב הל' קידושין בנהר פקוד בעמוד ט"ז ע"ב, י"ז, י"ח) (וז"ל: "ויומא כי האידנא בחופה דידן שאנחנו עושים להחתן ולכלה, אנחנו יוצאין ידי חובתינו לכל הסברות שנאמרו בפירוש חופה, שהרי אנחנו עושים מקום מיוחד לחופה והוא הנקרא בלע"ז 'טאלאמו' ביריעות מצוירין ומוזהבים, והיא החופה שאמרו בירושלמי, הביאו הגאון מוילנא בביאוריו לסימן נ"ה ס"ק ט' יעו"ש. וכ"כ הטור סימן ס"ב ונקרא אפריון עיין שם. ועוד אנחנו עושים לפרוס הטלית על החתן והכלה, ע"ש 'ופרסת כנפיך על אמתך וכו" והיא החופה שהביא הרמ"א בהג"ה סי' נ"ה ס"א משם הב"י עי"ש. ועוד הבאתה מבית אביה וכניסתה לרשות החתן בבית הנישואין והיא החופה לדברי הר"ן. ואנחנו עושים שלשתם יחד ותיתי חדא מתלת. ויצא י"ח בשופי וע"י חופה זו נקנית קנין גמור מבלי צורך שום קנין אחר כאשר כ"ז ברור לכל מעיין). שעיקר הטעם הוא שנהגו כסברות אחרות המובאות בשו"ע וברמ"א (אבה"ע סי' נ"ה סעי' א'). ועיין בישכיל עבדי (ח"ז סי' י').
ולפיכך צריכים להקפיד שתהא פרוכת פרוסה מעליהם, וכן לפרוס טלית, ואם אפשר להושיבם תחת חופה כזו לבדם תבוא עליהם ברכה, כי להרבה פוסקים יחוד של בחור ובחורה אין צורך בראוי לביאה, משא"כ ביחוד של אלמנה וגרושה שצריך להיות ראוי לביאה. ועיין שם. ועיין בארץ חיים (אה"ע סי' נ"ה סעי' א') שהאריך בזה, עיין שם. ולפיכך אפשר לברך שבע ברכות בסעודה ראשונה, ואף על פי שאין שם פנים חדשות, וה"ה לנשואה".
וא"כ ה"ה לכיסוי ראש ראה בשדי חמד מערכת דת יהודית אות א' ולכן יש לכסות מיד לאחר החופה ולא קשור לחדר יחוד.
העולה
יש לכסות את הראש לפני החופה כך שלאחר החופה שזה הנשואים יהיה עליה כיסוי ראש.