שאלה:
אדם שישן עם הציצית בלילה האם כשמתעורר הוא צריך לברך?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
כאשר מברך על הטלית גדול יתכוון להוציא בברכה את הטלית קטן[1], אמנם אם מחליף במשך היום לטלית אחרת[2], כגון: אחר המרחץ, מברך על הטלית קטן השניה שלובש כעת. עי' בן איש חי (שנה ראשונה פרשת בראשית סעי' י'), וספר הלכה (ח"א עמ' מ"ג סעיפים ז'-ט'[3]).
מקורות:
[2]כתב השו"ע(סי' ח' סעי' ט"ז): "הלן בטליתו בלילה – צריך לברך עליו בבוקר, אף אם לא פשטו. וטוב למשמש בו בשעת ברכה". וכתב הבא"ח(ש"רפרשת בראשית סעי' ב'): "וצריך לכוין בברכת הטלית גדול לפטור טלית קטן שעליו שלא פשטו בלילה, משום דאיכאדס"ל שצריך לברך על טלית קטן בבוקר, ומשום ספק ברכות להקל – אין מברכים. וכתבתי בסה"קמקבציאלדאםיכוין בכך סגי בהכי, ואין צריך למשמש בטלית קטן בשעת ברכה גם לדעת מרן ז"ל, ועל כן כיון שהשכחה מצויה באדם ומשתלי ולא מכוין לפעמים, לכך נכון שירגיל עצמו להוסיף בנוסח ליקבה"והנז"ל, עוד דברים אלו: והריני מוכן לברך על עטיפת הטלית כתיקון חז"ל, והריני מכוין לפטור בברכה זו גם הטלית קטן שעלי".
וזה הנוסח בסידור קול אליהו (עמ' נ"ט): "לשם יחוד קדשאבריך הוא ושכינתיה, בדחילו ורחימו ורחימו ודחילו, ליחדא שם יו"ד ה"א באותיות וא"ו ה"א ביחודא שלים (יהרהר בליבו י-ה-ו-ה) בשם כל ישראל. הריני מוכן ללבוש טלית מציצית כהלכתה, כמו שצונו ה' אלהינו בתורתו הקדושה: ועשו להם ציצת על־כנפי בגדיהם. והריני מכון שצוני הקדוש ברוך הוא להתעטף בציצית כדי שנזכר כל מצותיו לעשותם שנאמר: "וראיתם אתו וזכרתם את־כל־מצות ה' ועשיתם אתם". כדי לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו והריני מוכן לברך על עטיפת הטלית כתקון רבותינו זכרונם לברכה. והריני מכון לפטור בברכה זו גם הטלית הקטן שעלי. ויעלה לפניך ה' אלהינוואלהי אבותינו כאלו כונתי בכל הכונות הראויות לכון במצות אלו של טלית גדול ושל טלית קטן. ויהי נעם אדני אלהינו עלינו. ומעשה ידינו כוננה עלינו. ומעשה ידינו כוננהו. ויהי נעם אדני אלהינו עלינו. ומעשה ידינו כוננה עלינו. ומעשה ידינו כוננהו".
[3]כתב השו"ע(סי' ח' סעי' י"ד): "אם פשט טליתו, אפילו היה דעתו לחזור ולהתעטף בו מיד – צריך לברך כשיחזור ויתעטף בו. הגה: וי"א שאין מברכין אם היה דעתו לחזור ולהתעטף בו (אגו' סי' ל"ה). וי"א דוקא כשנשאר עליו טלית קטן, והכי נוהגין".
וכתב הבא"ח (ש"רפרשת בראשית סעי' י'): "אם פשט טלית גדול כדי ליכנס לבית הכסא או בשביל עסק אחר על דעת לחזור וללבשו מיד – אין צריך לברך עליו שנית. ואף על גב דמרן ז"ל ס"ל לברך, קי"ל ספק ברכות להקל, ואפילו נגד סברת מרן ז"ל. ה"ה בטלית קטן אם פושטו להכנס לטבילה – לא יברך כשלובשו בעת שיצאוכו'. מיהו אם החליף בגדיו ולובש טלית קטן אחר, אפי' שהוא לובשו תיכף ומיד אחר שפשט הראשון – יברך על זה החדש. וכן ה"ה בטלית גדול אם פושט זה שעליו ולובש טלית גדול אחר – יברך על השני". וכתב כה"ח (סי' ח' ס"ק נ"ב): "הגה. ויש אומרים שאין מברכין אם היה דעתו לחזור ולהתעטף בו. וכן כתבו האחרונים דאם היה דעתו לחזור ולהתעטף בו – אין צריך לחזור ולברך, ואין חילוק בין נשאר עליו טלית קטן בין לא נשאר, ב"ח, ט"ז ס"ק י"ג, מגן אברהם ס"ק י"ט, אליה רבה ס"ק ט"ז, רבינו זלמן אות כ"ג, סידור בית עובד אות ה', חיי אדם כלל י"ב אות ו', תפלה לדוד אות ל"ב, שלמי צבור דף ל"ד ע"ד, חסד לאלפים אות יו"ד, קיצור שלחן ערוך סימן ט' אות יו"ד. וכן פסק מהרי"חנר"ו בספר בן איש חי פרשת בראשית אות יו"ד וכתב דאף על גב דמרן ז"ל סבירא ליה לברך, קיימא לן ספק ברכות להקל אפילו נגד סברת מרן ז"ל, אבל אם כשפשטו לא היה דעתו לחזור וללבוש עד לאחר כמה שעות, אז אפילו אם אחר כך נמלך ללובשו תיכף ומיד – צריך לחזור ולברך עליו אפילו נשאר עליו טלית קטן, אפילו לא יצא מפתח ביתו כלל בנתיים וחוזר ולובשו באותו חדר שפושט. רבינו זלמן שם, קיצור שלחן ערוך שם. ואם פשטו סתם, יש לחלק בין נשאר עליו טלית קטן או לא. ב"ח שם, עטרת זקנים, אליה רבה שם, רבינו זלמן אות כ"ה, חיי אדם שם, שלמי צבור שם".
וכתב המשנ"ב שם (ס"ק ל"ז): "אפילו אם בעת הפשיטה לא נשאר עליו טלית קטן, וכן פסקו האחרונים. וטעם הי"א הוא,דכיוןדבעת הפשיטה היה דעתו תיכף ללבשו וכן עשה, לא הוי הפשיטה הפסק. ואפילו אם שינה מקומו בינתים כגון שפשט אותו ליכנסלביהכ"ס וכל כיוצא בזה, לא הוי השינוי מקום בזה הפסק, כיון שחזר ולבש אותו טלית עצמו. ואינו דומה למה דהסכימו הפוסקים בסימן כ"ה [בסעיף י"ב ועיין שם במ"ב],דאם פשט תפילין אדעתאליכנסלבהכ"ס הוי הפסק ע"י זה,דשאני התם כיון דבהכ"ס אסור בתפילין הוי הפסק גמור,משא"כ בטלית דמדינא אינו אסור רק דאינו נכון לעשות כן, ע"כ לא הוי הפסק עי"ז. ודע,דאם בעת הפשיטה לא היה דעתו ללבוש מיד רק אחר איזה זמן, אף שאח"כ חזר ונתעטף בו מיד,לכו"ע צריך לחזור ולברך, ואפילו אם נשאר עליו טלית קטן,דתיכף שפשטו אזדא לה המצוה".
ובמאמר מרדכי לימות החול (פ"ז סעי' ט"ו): "אם פשט טליתו על דעת לחזור וללובשו מיד, כגון: שנכנס לבית הכסא או לטבול טבילה קצרה וכדומה, כשחוזר ללובשו מיד – אין צריך לברך, משום ספק ברכות להקל, אבל אם נכנס להתרחץ ושהה זמן רב – יברך שנית על הטלית, משום דאיכא היסח הדעת. אבל אם פשט טליתו בסתם, כגון שלא חשב ללובשה מיד או לאחר זמן, כשחוזר ולובשה מיד, אם נשאר עליו טלית קטן – לא יברך".