שאלה
משפחה שלקחו את כל כלי המטבח למקוה ולא ידעו שצריך להרפות את היד כדי שיגיעו המים לכל הכלי?
תשובה
תלוי איך אחזו את הכלי
רפוי או מעביר מיד ליד – לא צריך להרטיב את ידו במים.
דיבוק בנוני – צריך לחלח ידו במים ורצוי במי מקווה.
דיבוק חזק – מחלוקת בין הפוסקים והלכה שלא מועיל זה שלחלח ידיו ובשעת הדחק ניתן להקל בכלי זכוכית.
ולכן אם אחזו בדיבוק בנוני את הכלי הראשון צריך לטבול אבל שאר הכלים לא צריכים כיון שהתלחלחו במים.
אך אם החזיקו חזק (שידיו מתאדמות קצת) – כל כלי חזק צריך להטביל את כל הכלים שוב.
מקורות
כתב השו"ע ביו"ד סי' ק"כ סעי' ב' "צריך שיהא הכלי רפוי בידו בשעת טבילה, שאם מהדקו בידו הוי חציצה. ואם לחלח ידו במים תחלה, אין לחוש" [וראה בש"ך בס"ק ה' שהביא דעות בראשונים שגזרו במחזיק רפוי אטו שאינו רפוי ולכן גם ברפוי נשאר בטומאתו וט"ז ס"ק ד' פליג עליה שלא גזרו וכן מבואר בשו"ע סי' קצ"ח סעי' כ"ח וכ"ש כאן וכן פסק הפר"ח ח' וכן כתב הגר"א וראה בפת"ש ס"ק ה' ]. וכתב הרמ"א "ודוקא שלחלח ידיו במי מקוה, אבל לא במים תלושים".
וכתב ט"ז בס"ק ד' "וע"כ מי שרוצה להטביל כלי ילחלח ידיו אפי' במים תלושין ויאחז הכלי דיבוק בינוני ויטבילו" וכן כתב הפר"ח בס"ק ט' אבל לא יחזיקו חזק וכן כתב הפרי תואר ס"ק ו' וכנה"ג , ובזבחי צדק סעי' ט"ו וכן כתב הדרכי תשובה ס"ק ל"ב פסק כשיטה זו וכן כתב הקצו"ש סי' ל"ז סעי' י'.
אבל הגר"א כתב שמועיל מים תלושין ואפי' אם מחזיק חזק והביא ראיה משו"ע סי' קצ"ח סעי' ל'.
וראה בש"ך ס"ק ז' שכתב שצריך דווקא מי מקווה וכן העלה ערוך השולחן סעי' כ' שאם מחזיקו חזק צריך להיות ידו רטובה ממי המקווה דווקא. וכתב בדרכי תשובה שנכון להעביר את הכלי מיד ליד. ובדרכי תשובה ס"ק ל"ג וכתב הבא"ח מטות סעי' ט' "יאחוז הכלי ברפיון בשעת טבילה, ולכתחילה ילחלח ידיו תחילה במי המקוה עצמו" הביא את דעת המטה יהונתן שיש לחלח ידו במי המקווה ואז יעביר לידו את הכלי כך שלא מוציא את המים מהמקווה.
וכתב השיורי ברכה ס"ק ה' "אין לתת כלים בתוך סלי חורי ולהכניסם לבור להטבילם, דאפשר דיהיו הכלים סמוכים ולא יכנס ביניהם המים. וזו החששא אינה אלא במכניס כלי תוך כלי, אבל זה סמוך לזה בתוך הסל אין לחוש. הרב כנה"ג הגהת הטור אות ד'. ומורינו הרב חזון נחום בסוף פרק כ"ה דכלים דף ע"א, הקשה על דבריו, ושקיל וטרי, ולבסוף מסיק כוותיה, וצדיק דינו". וכתב ערוך השולחן סעי' י"ט "ויזהר שכלי הפנימי יהא רפוי בתוך כלי החיצון ולכן לא יתחוב סכינים תוך דלי ויטבלם כי לא תעלה טבילה בראשם וכן אם הכלי הפנימי הוא כבד ומונח תוך החיצון לא תעלה לו טבילה במקום שמונח". וכתב הדרכי תשובה בס"ק ל"א שגם בכלי רשת שמטביל הרבה כלים ביחד יש להיזהר שלא יהיו הכלים זה ע"ג זה באופן שמים לא יכולים להיכנס תחתיהם.
ולענין התערובת – כתב בתשורת ש"י סי' ק"ד שכיון שהוי דבר שיש לו מתירין אינו מתטבל ויש לחזור ולהטבילם וכתב בשו"ת שבט הלוי ח"ד סי' צ"ג והעלה דיש לטבול אך בלי ברכה. וראה בכה"ח סי' שכ"ג ס"ק מ"ז שכתב "ואם נסתפק לו אם הטבילו נ"ל דאם הוא כלי זכוכית או מצופה אבר דטבילתו דרבנן לכולי עלמא מותר להשתמש בו דספיקא דרבנן לקולא אבל בחול יש להטבילו על צד היותר טוב, ואם הוא כלי מתכות יש להטבילו אפילו בשבת משום ספק ספיקא דאף אם תמצא לומר שלא הוטבל שמא הלכה כהמתירין ובפרט שכן סתם השלחן ערוך". וא"כ אן יצטרך לחזור ולטבול אבל בלי ברכה.
לסיכום
רפוי או מעביר מיד ליד – לא צריך להרטיב את ידו במים.
דיבוק בנוני – צריך לחלח ידו במים ורצוי במי מקווה.
דיבוק חזק – מחלוקת בין הפוסקים והלכה שלא מועיל זה שלחלח ידיו ובשעת הדחק ניתן להקל בכלי זכוכית.
העולה
אם אחזו בדיבוק בנוני את הכלי הראשון צריך לטבול אבל שאר הכלים לא צריכים כיון שהתלחלחו במים.
אם אחזו את הכלים חזק מאוד צריכים לטבול שוב את כל הכלים.