שאלה:
אדם הישן רק לאחר חצות, האם הוא צריך ליטול את ידיו בברכה בבוקר מפני הרוח הרעה השורה עליהן?
תשובה:(מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
אם ברך ברכות השחר ולמד תורה אחר חצות, רוח קדושה שורה עליו ומרחיקה ממנו את הרוח הרעה ואינו מברך על נטילתו בבוקר, עיין ב"ספר הלכה" (ח"א עמ' י"ב סעי' ט"ו, י"ח[1]).
מקורות:
[1] זה לשון מאמר מרדכי (לימות החול פ"ב סעי' י"ז): "אם ישן לאחר חצות אך קודם שישן אמר ברכות השחר ולמד תורה – כשיקום בבוקר ייטול ידיו כרגיל אך לא יברך. אם לא ברך ברכות השחר ורק עסק בתורה – ספק אם צריך לברך, ומנהג העולם לברך, ולכן יברך, כיון שבמקום מנהג לא אומרים ספק ברכות להקל". והמקור לדברים בבא"ח (פרשת תולדות ש"ר סעי' י"ג): "אם היה ניעור עד אחר חצות לילה הן במשתה הן במלאכה ולא ישן אלא עד שעבר חצות, גם זה כשניעור יעשה נטילת ידים גמורה כהלכתה ויברך על נטילת ידים. ואף על גב דרבינו הרש"ש ז"ל כתב בנהר שלום דף פ"ו ע"ב אם ישן אחר חצות, לא שליט עליה רוח מסאבא ואין צריך נטילת ידים, הנה הוא סמך דבריו בזה על סניף אחר שכתב מפני שנתעורר בחצות והמשיך המוחין על ידי הברכות, וכן נכדו מהר"א שרעבי ז"ל בשאלה הנזכרת סמך גם כן על הברכות ועסק התורה, על כן זה שהיה ניעור עד אחר חצות ולא בירך הברכות וישן, אז גם לפי דעת רבינו הרש"ש ז"ל צריך נטילת ידים בברכה, ורק אם אחר חצות קודם שישן ברך ברכות השחר ולמד תיקון חצות ועסק בתורה, אז כשיקיץ משנתו בבוקר יעשה נטילת ידים ג' פעמים אבל לא יברך על נטילת ידים. ומיהו אם לא ברך ברכות השחר ורק עסק בתורה, אני מסתפק בזה אם יברך על נטילת ידים או לא, ומנהג העולם לברך". והביאו כה"ח (סי' ד' ס"ק נ"ג) וראה עוד (ס"ק מ"ח).
ועוד במאמר מרדכי (לימות החול פ"ו סעי' ס"ז): "מי שהיה ער עד אחר חצות ורוצה לישון – נהגו שלא יברך את ברכות השחר בלכתו לישון אלא ימתין עד הבוקר, ויברך "על נטילת ידיים", ברכות השחר וברכות התורה. אמנם אם ברך ברכות השחר לפני שהלך לישון – כשיקום בבוקר לא יברך ברכות השחר פעם נוספת, וייטול ידיו כדין ולא יברך "על נטילת ידיים" אלא רק ברכות התורה". והמקור הוא בא"ח (פרשת תולדות סעי' י"ד) שכתב, וז"ל: "אם לא ישן אלא עד אחר חצות, אף על גב דלפי דעת רבינו הרש"ש ז"ל יכול הוא לברך ברכות השחר אחר חצות, מכל מקום כיון שדעתו לישן אחר חצות מנהגינו הוא שלא לברך ברכות השחר, אלא עד אחר קימתו מן השינה, ואין אנחנו מברכים ברכות השחר תכף אחר חצות, אלא רק בזמן שאנו נעורים כל הלילה, כמו ליל הושענא רבא וליל חג שבועות, וכיוצא, דאז אנו מברכין ברכות השחר תכף אחר חצות לילה". וראה עוד בשו"ת רב פעלים (או"ח ח"ד סי' א').