שאלה:
א. האם עדיף לומר תיקון חצות או ללמוד תורה? ב. האם כאשר הזמן דחוק אפשר לומר רק חלק מהתיקון או חייבים לומר דווקא את כל התיקון?
תשובה: (מאת מרן הרב מרדכי אליהו)
א. תיקון חצות חשוב לאומרו, ובפרט אם הוא ער באותו הזמן[1]. ב. אפשר לומר רק חלק מהתיקון[2].
מקורות:
[1] כתב האר"י בשער הכוונות (דף נ"ד ע"א): "אם אין שהות קודם עלות השחר לומר תיקון חצות וגם לעסוק בתורה – תיקון חצות עדיף טפי". והביאו הברכ"י (סי' תקפ"א סעי' ג') ובא"ח (ש"ר פרשת וישלח סעי' ט') ובכה"ח (סי' א' ס"ק ט"ז). וראה במאמר מרדכי (לימות החול פ"א סע' ל"ט) ולכן עדיף לאומרו על פני סליחות. והאם אפשר לדחות את תיקון חצות ולא לאומרו בחצות אלא אחרי כן, ראה מש"כ בשו"ת מאמר מרדכי (ח"ב סי' א').
[2] כתב המשנ"ב (סי' א' ס"ק ט'), וז"ל: "ואם הוא קרוב להנץ החמה יאמר המזמורים לבד וידלג הקינות ואח"כ יאמר שומרים לבוקר", וראה בשו"ת שלמת חיים (סי' ג'), וז"ל: "ענין חצות הוא ג"כ מכלל הדברים שאין להם שיעור, אם ירצה לצאת בזה יאמר מזמור אחד על נהרות בבל ועוד מזמור לאסף וכי לא נמצא בהסליחות הרבה התעוררות על גלות השכינה והצדיקים ובלבד שיכוון ליבו לשמים לא יחסר לו שום דבר", עכ"ל.