שאלה:
מדברי הרב בספרו "ספר הלכה" חלק א'[1], משמע שראוי לכל אדם לומר תיקון חצות, להצר על גלות השכינה ולקוות לבניין בית-המקדש.
האם גם אדם שאינו יודע לכוון כוונות, אלא רק את פירוש המילים, ראוי שיאמר תיקון חצות?
תשובה (מאת מרן הרב מרדכי אליהו):
גם מי שאינו יודע לכוון כוונות, ראוי שיאמר תיקון חצות, כי כוונת הדברים היא להתאבל על חורבן ביהמ"ק, ועל זה כל אדם מחוייב[2].
מקורות:
[1] מאמר מרדכי (לימות החול פרק א' סעי' כ"ז-כ"ח).
[2] כתב השו"ע (או"ח סי' א' סעי' ב'-ג'), וז"ל: "המשכים להתחנן לפני בוראו יכוין לשעות שמשתנות המשמרות, שהן בשליש הלילה ולסוף שני שלישי הלילה ולסוף הלילה, שהתפלה שיתפלל באותן השעות על החורבן ועל הגלות, רצויה. ראוי לכל ירא שמים שיהא מיצר ודואג על חורבן בית המקדש". ובזוהר הק' (פרשת ויחי דף רמ"ג ע"ב), וז"ל: "א"ר חזקיה: האי דאמרינן לעולם יסדר בר נש שבחא דמריה ולבתר יצלי צלותיה, האי מאן דלביה טריד ובעי לצלאה צלותיה ואיהו בעקו דלא יכיל לסדרא שבחא דמריה כדקא יסעי', מאי הוא? א"ל רבי יוסי: אף על גב דלא יכיל לכוונא ליבא ורעותא סדורא ושבחא דמריה אמאי גרע, אלא יסדר שבחא דמריה אף על גב דלא יכיל לכוונא ויצלי צלותיה, הה"ד: תפלה לדוד שמעה ה' צדק הקשיבה רנתי, שמעה ה' צדק – בקדמיתא בגין דאיהו סידורא דשבחא דמריה ולבתר – הקשיבה רנתי האזינה תפלתי. מאן דיכיל לסדרא שבחא דמריה ולא עביד, עליה כתיב: גם כי תרבו תפלה אינני שומע" וכו'. וראה מה שכתב הרב בא"ח על שאלה זו בשו"ת רב פעלים (ח"א סי' א') ובעוד יוסף חי (וישלח סעי' א') ובשו"ת תורה לשמה (סי' ט"ז-י"ז), ובמאמר מרדכי (לימות החול פ"א סעי' כ"ז): "יש מצוות שעיקר קיומן הוא המעשה שבהן, וטהרת המחשבה והכוונה למצווה הן רק מצטרפות למעשה אבל אינן מעכבות. ומאידך כוונה לקיום המצוות וטהרת המחשבה בלי שום מעשה – אין בהן שום תועלת. וכו' לכן צריך להתפלל את כל התפילות אפילו כשלא יכול לכוון, וגם יאמר תיקון חצות אעפ"י שאינו מצטער ובוכה ממש על חורבן בית המקדש ושריפת התורה. ולכן טוב שיכוון לפני התפילה ותיקון חצות שהוא מתפלל על דעת רשב"י ז"ל ורבינו האר"י ז"ל".