שאלה
מי ששכח לעשות הבדלה במוצאי כיפור מתי יעשה ?
תשובה
לאשכנזים אם לא הבדיל במוצאי יו"ט – יכול להבדיל כל היום הראשון לאחר יום טוב וה"ה ליום כיפור
ולספרדים אם שכח ולא הבדיל בלילה- שוב לא יכול להבדיל בין ביו"ט ובין ביום כיפור.
מקורות
כתב השו"ע סי' רצ"ט סעי' ו' "שכח ולא הבדיל במו"ש, מבדיל עד סוף יום ג'. וי"א שאינו מבדיל אלא כל יום ראשון ולא יותר, ודוקא בפה"ג והמבדיל בין קודש לחול, אבל על הנר ובשמים אינו מברך אלא במו"ש. ויש מי שאומר דהא דקי"ל טעם מבדיל ה"מ היכא דהבדיל בליל מו"ש, אבל אם לא הבדיל בלילה כיון שטעם שוב אינו מבדיל".
ברכי יוסף אורח חיים סימן תצא סעי' א' "מי ששכח להבדיל במוצאי י"ט יכול להבדיל כל השבוע. הרב מהר"י עאייאש בשו"ת בית יהודה ח"ב סי' כ"ח. ואין ראיתו מכרעת". וכ"כ במחב"ר אות א' וכ"כ הרב זרע אמת ח"ג סי' נ"א. ובכסא אליהו סי' רצ"ט אות א' ובמעשה אברהם סי' מ"ז כתבו לקיים דברי מהר"י עייאש, ע"ש.
כתב בשערי תשובה סימן תצא ס"ק א' "עבה"ט וכתב בר"י בשם בית יהודה ח"ב מי ששכח להבדיל במוצאי י"ט יכול להבדיל כל השבוע ובספר בר"י חולק ע"ז וכתב שאין לסמוך עליו למעשה".
כתב המשנ"ב סי' רצ"ט ס"ק טז "מבדיל עד סוף וכו' – דכל אלו הג' ימים שייכים עוד לשבת העבר ומכאן והלאה שייכים לשבת הבאה ומ"מ לכו"ע לכתחלה יקדים להבדיל ביום א' דזריזין מקדימין למצות וגם דאסור לו לאכול קודם שיבדיל כיון דבידו הוא להבדיל. כתב בחידושי רע"א בשם ספר לשון חכמים דבמוצאי יום טוב אין להבדלה תשלומין דבשבת שייך לומר דהג' ימים ראשונים שייכים עוד לשבת שעבר משא"כ ביום טוב ומ"מ הגרע"א מצדד שם דכל יום א' שאחר יום טוב יכול להבדיל ע"ש".
כתב הכה"ח בסי' רצ"ט ס"ק כ"ד "שכח ולא הבדיל במוצאי שבת וכו'. ואם שכח להבדיל במוצאי יום טוב כתב מהר"י עייאש בשו"ת בית יהודה חלק ב' סימן כ"ח דיכול להבדיל כל השבוע יעו"ש. אבל הברכי יוסף בסימן תצ"א אות א' כתב עליו דאין ראיתו מכרעת. וכן כתב במחזיק ברכה שם אות א' בשם אחד מגדולי הדור דאין לסמוך על דברי מהר"י עייאש הנז' לעשות מעשה יעו"ש. וכן כתב החסד לאלפים בסימן זה אות ב' דאם לא הבדיל במוצאי יום טוב יש אומרים שאין לו תשלומין. וכן כתב הרב בן איש חי פרשת ויצא אות כ"ג".
העולה
לאשכנזים אם לא הבדיל במוצאי יו"ט – יכול להבדיל כל היום הראשון לאחר יום טוב וה"ה ליום כיפור
ולספרדים אם שכח ולא הבדיל בלילה- שוב לא יכול להבדיל בין ביו"ט ובין ביום כיפור.