שאלה
קראו את הפטרה של שמיני עצרת ואחרי הברכות שם לב לטעות שלו. אחרי כל זה קרא שוב את ההפטרה של סוכות ללא ברכה תחילה וסוף. האם נהג כהוגן?
תשובה
אדם שטעה וקרא הפטרה אחרת אם נזכר באמצע הקריאה, יביאו לפניו את הפטרה הנכונה ויקרא שם.
סיים את הפטרה אחרת ובירך – יקרא הפטרה הנכונה בלי ברכה.
מקורות
כתב השו"ע סי' ק"מ סעי' ג' "העולה לקרות בתורה והראו לו מקום שצריך לקרות, וברך על התורה והתחיל לקרות; או לא התחיל, והזכירוהו שפרשה אחרת צריך לקרות וגלל הספר תורה למקום שצריך לקרות בו, י"א שאינו צריך לחזור ולברך, וי"א שצריך".
וכתב המשנ"ב ס"ק ט "וי"א שצריך – לברך כשקורא את הפרשה הראויה לקרות וטעמו דבודאי לא נתכוין בברכתו רק על הפרשה שהראו לו מקודם וע"כ צריך לברך מחדש על פרשה זו וכתבו האחרונים דנוהגין למעשה כהיש אומרים הזה וכו' [ח"א ושארי אחרונים והמקיל שלא לחזור ולברך באם היה המקום שהראו לו באותו סדר של שבוע זו אף שצריך לגלול ממקום למקום אין מוחין בידו דיש לו על מי לסמוך] ".
כתב הכה"ח בס"ק ט"ז "יש אומרים שאינו צריך לחזור ולברך ויש אומרים שצריך. טעם האומרים שצריך מפני שלא נתכוון בברכתו על זאת הפרשה, וטעם האומרים שאינו צריך משום דהא ספר תורה קמיה ודעתיה עליה לכל הפרשיות הכתובות בו. בית יוסף בשם ה"ר דוד אבודרהם. וכתב שם בבית יוסף בשם הנז' דאפילו אם לא גלל אותו ספר תורה עצמו שבירך עליו תחלה אלא פתח ספר תורה אחר יש פנים להתר כי אחר שהוציאו אותם שני ספרי תורה יחד לקרות אותם שתי פרשיות שהם ענין היום יש לומר דמנחי קמיה הוו ודעתיה עליה וכן יצאה הוראה בחבורה בעירנו עכ"ל. מיהו דעת מרן ז"ל בבית יוסף כסברא שניה דצריך לחזור ולברך כיעו"ש, וכן הוא לפי הכלל המסור בידינו דכשמביא מרן ז"ל בשלחן ערוך יש אומרים ויש אומרים דדעתו לפסוק כיש אומרים בתרא כמו שכתבנו לעיל סימן י"ג אות ז', אמנם לפי מה דקיימא לן בספק ברכות להקל אפילו כנגד מרן ז"ל ואפילו כנגד הרוב כמו שכתבנו לעיל סימן ח"י אות ז' אם כן הכא נמי יש לפסוק כסברא הראשונה שאינו צריך לחזור ולברך, ואם כן אין נפקותא בזה להאריך בדברי האחרונים, וכן כתב הלדוד אמת שם שלא לברך אף דמרן סבר לברך וכתב וכן ראיתי לרבותי יעו"ש, וכן הוא דעת המשבצות זהב אות ד', יפה ללב אות ב'".
ב
כתב בדבר משה או"ח סי' כה אות ג. כותב "מפטיר שבירך ברכות ההפטורה וקרא הפטרת השבוע, ושוב נזכר שטעה שהיה לו לומר הפטרת מחר חודש, נסתפק הרב מהרי"ד אם צריך לחזור ולברך, ולענ"ד דאין לחזור ולברך, ויש להביא ראיה ממ"ש בספר גינת ורדים או"ח כלל א ס"כ עיי"ש". וכן כתב בשערי אפרים שער ט, סי"ט "ר"ח שחל בשבת דוחין הפטורת פרשת השבוע וקורין "השמים כסאי", ואם טעה וקרא ההפטורה של פרשת השבוע, אם עדיין לא אמר הברכות שלאחר ההפטורה יאמר ג"כ השמים כסאי ויברך אח"כ, ואם נזכר אחר שבירך הברכות לאחריה אזי יאמר השמים כסאי בלא ברכה". וכ"כ בספר שיורי טהרה (מערכת ה סק"י) [וכתב המשנה ברורה סי' תכה סק"ד' "ואם שכח וקרא בהפטרה של שבוע קורא אחריה השמים כסאי ואם נזכר אחר שכבר בירך ברכות אחרונות קורא אותה בלי ברכה". וכ"כ הכה"ח בס"ק ט'].
אבל בספר כסא אליהו סי' רפ"ד.מביא דברי הדבר משה וכותב "והנה הרב ז"ל הביא ראיה מדברי הרב גינת ורדים שחולק בעיקר הדין [היינו דין המבואר בסי' קמ ס"ג העולה לקרות בתורה והראו לו מקום שצריך לקרות ובירך על התורה והתחיל לקרות, או לא התחיל, והזכירוהו שפרשה אחרת צריך לקרות וגלל הס"ת למקום הצריך לקרות בו, י"א שאינו צריך לחזור ולברך, וי"א שצריך.] עם הסוברים דצריך לחזור ולברך, ואילו אנן בדידן דקיי"ל כדעת מרן שכתב "יש אומרים ויש אומרים" והלכה כי"א בתרא . . וכן נהגו בס"ת [שחוזר ומברך] פשיטא דהוא הדין לענין הפטורה [דחוזר ומברך]". וממשיך "וכן שמעתי באומרים לי דפה . . אירע מעשה בשבת א' שבירך המפטיר ברכת הפטורה והתחיל להפטיר והזכירוהו שצריך להפטיר בהפטרה אחרת, והצריך רב אחאי נר"ו שיברך ברכת הפטרה פעם אחרת, ואמרו לי דהוא כתב גדולה תשובה על ענין זה, ולמעשה צ"ע.
כתב בשו"ת סת"ם ח"ב ס"י. וז"ל "נסתפקתי באחד שעלה למפטיר וקרא הפטורה של פרשה אחת שאינה שייכא כלל לאותה פרשה וכבר גמר כל ברכותיו, ואח"כ נודע שטעה, אם חייב לחזור ולברך או לא, והנה לדעתי נראה הדבר ברור שחייב לחזור ולברך כמו בס"ת אם טעו וקראו פרשה אחרת . . אם אינה הפטורה השייכא לאותו שבוע" והעלה שהפטרה שנקראת פעמיים בשנה ע"ד "רני עקרה" אם בפעם השניה דילגו לא צריך לחזור אבל בסתם הפטורה ששינה לאחרת דעתו שצריך לחזור ולברך.
העולה
אדם שטעה וקרא הפטרה אחרת אם נזכר באמצע הקריאה יביאו לפניו את הפטרה הנכונה ויקרא שם.
סיים את הפטרה אחרת ובירך – יקרא הפטרה הנכונה בלי ברכה