שאלה
סנדק (אבי הבן ואמו) בצומות האם אוכל כדרכו או חייב לצום?
תשובה
תענית ציבור – נהגו שממשיכים לצום אבי הבן הסנדק והמוהל.
י"ז בתמוז דחוי – מברכים על הכוס ונותנים לילד קטן
מלבד זה לאשכנזים – אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק שוברים את הצום אמנם לספרדים נהגו להתענות ולכו"ע סעודה גדולה עושים רק במוצאי הצום.
תשעה באב שנדחה – מברכים על הכוס ונותנים לילד קטן מלים לאחר מנחה גדולה (יש לזכור לעשות הבדלה).
מלבד זה לאשכנזים – אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק שוברים את הצום אמנם לספרדים נהגו להתענות ולכו"ע סעודה גדולה עושים רק במוצאי הצום.
מקורות
כתב השו"ע בסי' תקנ"ט סעי' ט' "ט' באב שחל להיות בשבת ונדחה ליום ראשון, בעל ברית מתפלל מנחה בעוד היום גדול, ורוחץ, ואינו משלים תעניתו לפי שיום טוב שלו הוא". וכתב המשנ"ב בס"ק ל"ה "ולאו דוקא בט"ב דה"ה בסתם תענית שגזרו הצבור או בכל ד' צומות אם לא היו דחויין צריך להשלים". וכ"כ הכה"ח בס"ק ס"ח והוסיף " ונותנין הכוס לתינוקות לשתות כמו שכתבנו לעיל סימן תקמ"ט אות ט' ואות יו"ד וסימן תק"ן אות כ"א ואות כ"ב יעו"ש".
כתב הכה"ח בס"ק ע"א "כולם בכלל כמ"ש סעיף ח'. מגן אברהם ס"ק י"ב. דהיינו אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק. חיי אדם כלל קל"ה אות ז', קיצור שלחן ערוך סימן קכ"ו אות ח', משנה ברורה אות ל"ו. אבל לא המכניס ומוציא. אשל אברהם אות י"ב, משנה ברורה שם. ומיהו בשו"ת יעב"ץ חלק ב' סימן כ"ג כתב שהבית יוסף לא החליט זה ואין לסמוך להתיר רק לאבי הבן לבד יעו"ש. והביא דבריו השערי תשובה אות י"ד". וכתב המשנ"ב בס"ק ל"ו "בעל ברית – בכלל זה אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק אבל לא המכניס והמוציא וכ"ש שארי קרואים. ומ"מ אף שמותרים לאכול לא יעשו ביום סעודה גדולה כמו שעושין בשאר הימים אלו לא הי' בט"ב". וכתב בשער הציון ס"ק ל"ז "אבל בלילה מותרים לעשות סעודה [ט"ז ושאר אחרונים]". וכ"כ הכה"ח בס"ק ע"ג.
וכתב המשנ"ב בס"ק ל"ז "אך צריך להבדיל על הכוס קודם שיאכל". וכ"כ הכה"ח בס"ק ע'. וכתב הכה"ח סי' תק"נ ס"ק כ"א "ואם יש חופה ביום התענית וכו'. ואסור החתן לשתות מכוס של ברכה מבעוד יום ונותנין לתינוקות. מגן אברהם ס"ק ו'".
אולם כתב הכה"ח בס"ק ע"ד "מיהו בעיקר דין זה כתב הכנסת הגדולה בהגהות בית יוסף דהמנהג עכשיו להשלים התענית אפילו בדחוי ואפילו באחד מארבעה צומות אפילו דחוי משלימין התענית. והביא דבריו מגן אברהם ס"ק י"א. וכן כתב בשיירי כנסת הגדולה הגהות הטור אות ח"י דירא שמים ישלים תעניתו כמו שנוהגים בקושטא ואפילו בשאר תעניות דחויים. והביא דבריו השלחן גבוה בסוף הסימן וכתב דכן המנהג בשאלוניקי יעו"ש. וכן כתב הרוח חיים אות ג' דכן מנהגם באזמיר יע"א. אמנם האליה רבה אות כ"ה כתב על דברי כנסת הגדולה הנז' דמרמ"א ולבוש ושאר כל האחרונים לא משמע זה המנהג לאסור, וכנסת הגדולה שכתב כן היה במדינות תוגרמא (וכן אזמיר ושאלוניקי הם ערי תוגרמא) ולא במדינתינו (ר"ל מדינות אשכנז) יעו"ש. והביא דבריו השערי תשובה שם. ואם כן נהרא נהרא ופשטיה".
וכתב הכה"ח סי' תקמ"ט ס"ק י' "והוא הדין בעל ברית חייב להתענות בארבעה צומות הללו ואפילו צום גדליה כמו שכתבנו לעיל אות ה' יעו"ש. וכן כתב בית דוד סימן שמ"ז דתענית של חובה והוא בזמנו כגון תשעה באב ושאר תעניות אין המילה דוחה אותו כלל אלא מתענה ומשלים ותענית אסתר בכלל הזה אף על פי שאינו חובה משום דחשיב כחובה יעו"ש. והביא דבריו הערך השלחן סימן תק"ן אות א', אלא שכתב דלפי טעם הריטב"א נראה לו להקל בתענית אסתר יעו"ש. ומיהו דעת עיקרי הד"ט סימן כ"ט אות ג' להקל בתענית אסתר דוקא באם הוא דחוי. ודעת הזכור לאברהם אות ת' להחמיר אף בדחוי, וכתב שכן הורה הלכה למעשה יעו"ש".
כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים פכ"ד סעי' ס"ב "אם הצום נדחה ליום ראשון – יש אומרים שאבי הבן מתענה ויש אומרים שלא יתענה, ונוהגים להתענות ואת הסעודה עושים במוצאי הצום".
וכתב בפכ"ח סעי' כ"ג "אם היום השמיני ללידה הוא יום ראשון עשרה באב וצמים בו צום ת"ב שנדחה משבת – מותר מהדין למוהל לסנדק ולאבי הבן להחליף בגדיהם אחרי חצות היום, להתפלל מנחה, להתרחץ ולאכול הם לבדם בברית המילה. אחר כך אין הם חייבים להמשיך בצום. ויש אומרים שמותר כן רק לאבי הבן. אמנם נוהגים כיום כסברת הכנה"ג שלא מפסיקים לצום, ורק מחליפים בגדיהם ועושים את הברית סמוך לשקיעה ואוכלים אחרי צאת הכוכבים".
ב
וכתב הכה"ח בס"ק ס"ט "ואם המילה גם כן היא שלא בזמנה ישלים תעניתו אף לנוהגין כפסק מרן. הרב פרי הארץ חלק ב' אורח חיים סימן ח', ברכי יוסף אות ו', אשל אברהם שבגליון השלחן ערוך. ועיין שערי תשובה בסימן זה אות ט"ו ולעיל סימן תקנ"א אות ל"ג שכתב דגם במילה דחויה מצוה דקביעא היא ומותר לאכול בשר ולשתות יין בסעודה מראש חודש ואילך, ומכל מקום לענין תענית בתשעה באב שנדחה כתב דיש להחמיר ולהשלים כדברי הרב פרי הארץ הנז' יעו"ש".
העולה
תענית ציבור – נהגו שממשיכים לצום אבי הבן הסנדק והמוהל.
י"ז בתמוז דחוי – מברכים על הכוס ונותנים לילד קטן
מלבד זה לאשכנזים – אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק שוברים את הצום אמנם לספרדים נהגו להתענות ולכו"ע סעודה גדולה עושים רק במוצאי הצום.
*תשעה באב שנדחה – מברכים על הכוס ונותנים לילד קטן מלים לאחר מנחה גדולה (יש לזכור לעשות הבדלה).
מלבד זה לאשכנזים – אבי הבן ואמו והמוהל והסנדק שוברים את הצום אמנם לספרדים נהגו להתענות ולכו"ע סעודה גדולה עושים רק במוצאי הצום.