שאלה
מה הדין מי שהתפלל בשאר ימות השנה כמו תפילה של שאר הימים כגון המלך הקדוש וכו'?
תשובה
בשאר ימות השנה – בין טעה ואמר המלך הקדוש ובין אמר המלך המשפט – יצא, ואין צריך לחזור אפי' כנדבה.
מקורות
כתב השו"ע סי' ק"ח סעי' י"ב "הטועה ומזכיר מאורע שאר ימים בתפלה, שלא בזמנה, לא הוי הפסקה. הגה: מיהו אם נזכר שטעה, פוסק אפי' באמצע הברכה".
כתב המשנ"ב ס"ק ל"ח "לא הוי הפסקה – שיהיה צריך עי"ז לחזור לראש או לתחלת הברכה שהפסיק בה ורוב האחרונים חולקים על פסק זה וס"ל דלא עדיף זה מאם הפסיק בשיחה באמצע התפילה דפסק השו"ע לעיל בסימן ק"ד סעיף ו' שצריך לחזור לתחלת ברכה ובג' ראשונות ואחרונות חוזר לתחלת הג' ועיין לעיל שם שביארנו כל פרטי דיני השיחה. גם בדה"ח ובח"א סתמו לדינא כמותם ועיין בדה"ח שהוסיף עוד וכתב דה"מ אם הזכיר דבר שאין שייך לאותו היום כגון שאומר זכרנו וכו' וכתבנו וכו' דאין זמן כתיבה היום או שאמר יעלה ויבא עד לאחר יום ר"ח הזה שהוא שקר מוחלט שהיום אינו ר"ח ע"כ דינו כשח באמצע תפילה וכנ"ל אבל אם לא אמר שקר כגון שאמר זכרנו לחיים ולא אמר וכתבנו או הבדלה בחונן הדעת שמזכיר מה שחנן לו השי"ת לב להבין ולהבדיל וזה שייך בכל השנה לתת תודה להש"י שחלק לו לב להבין ומדע לידע או שאמר יעלה ויבא עד ביום ר"ח הזה דלא הוי שקר רק כמוסיף בתפילתו ואף שאסור להוסיף בג' ראשונות ואחרונות מ"מ כשח לא הוי עכ"ל ועיין בח"א כלל כ"ה שכתב בין לענין שיחה בשוגג בתפלה ובין לענין שהזכיר דבר שלא בזמנו בדיעבד אם לא חזר לתחלת הברכה כיון שסיים הברכה אף שהוסיף בה דבר שלא כענינו אינו רשאי לחזור וכ"ש אם כבר השלים תפלתו עי"ש טעמו בנשמת אדם".
כתב בשערי תשובה ס"ק א' "לחזור. עבה"ט ובשם הרמ"ע באלפסי זוטא כתב במח"ב שאם בשאר ימות השנה חתם המלך הקדוש המלך המשפט חוזר אך בתפארת שמואל בהגהות הרא"ש כתב דא"ח ובס' מטה יהודה כתב שכן הסכימו רוב האחרונים ומ"ש בבה"ט דלפי הטעם הט"ז גם יש לחזור ולהתפלל בתורת נדבה אינו מוכרח די"ל בעשרת ימ"ת יש לדקדק יותר לצאת אליבא דכ"ע משא"כ בשאר ימות השנה כיון דלדעת הרבה פוסקים בדיעבד יצא סגי בהכי ועפר"ח סי' תקפ"ב שכתב וז"ל ואם רצה לחזור תע"ב וא"צ להוסיף בה דבר דהרי יש בה חידוש עכ"ל ולזה הסכים בש"צ ואמנם אם מסופק פשיטא דא"ח להתפלל ואפי' בתורת נדבה א"ח דאפי' הרמ"ע מודה בזה וכמ"ש בשמו שכתב באלפסי זוטא דמספיקא א"ח אפי' למחרת יוה"כ דלא אמרינן מה שהוא למוד הוא מזכיר במידי דלא קבוע רק לעשרת ימים עכ"ל".
כתב המשנ"ב ס"ק א' "מלך אוהב וכו' – ואם אמר בכל השנה המלך המשפט או האל המשפט יצא".
כתב הכה"ח בסי' קי"ח ס"ק ג' "אם בכל השנה אמר המלך המשפט אין צריך לחזור. עולת תמיד אות ב', וכן כתב הב"ח בסימן תקפ"ב, וכן כתב שיירי כנסת הגדולה סימן ק"ח בהגהות בית יוסף סוף אות ו' דאם בשאר ימות השנה אמר המלך הקדוש אין צריך לחזור, והביאו העולת תמיד שם, אליה רבה סוף סימן ק"ח, וכן כתב הפרי חדש סימן תקפ"ב אות א', מטה יהודה שם וכתב דכן הסכימו רוב האחרונים, וכן כתב תפארת שמואל על הרא"ש סוף פרק קמא דברכות, והביאו הברכי יוסף בסימן זה אות ג', וכן פסק במחזיק ברכה סימן תקפ"ב אות ב' ודלא כהרמ"ע באלפסי זוטא סוף פרק קמא דברכות שכתב דחוזר יעו"ש, פרי מגדים אשל אברהם אות א', בית עובד אות ה', דרך החיים אות ב', קיצור שלחן ערוך סימן קכ"ט אות ג', משנה ברורה אות א'. מיהו עיין בפרי חדש שם שכתב דאם רצה לחזור תבא עליו ברכה, וכן כתב המאמר מרדכי בזה הסימן אות ב' דיחזור ויתפלל בתורת נדבה, וכן כתב הרב המגיה בשלמי צבור דף קכ"ב ע"ד יעו"ש, אבל רוב הפוסקים כתבו סתמא דאין צריך לחזור משמע דגם בתורת נדבה אין צריך לחזור ונראה דעליהו יש לסמוך מהטעם שכתבנו לעיל סוף אות א' יעו"ש".
ולמעשה כתב מרן הרב בקיצו"ש הערה ד' שבין אם טעה ואמר המלך הקדוש ובין המלך המשפט יצא וכן נוהגים הספרדים.
העולה
בשאר ימות השנה – בין טעה ואמר המלך הקדוש ובין אמר המלך המשפט – יצא, ואין צריך לחזור אפי' כנדבה.