שאלה
אדם שקיבל יין מעכו"ם (יין נסך), האם יכול לתת אותו לגוי אחר כמתנה או שצריך לזרוק את הבקבוקים כיון שהם איסור הנאה?
תשובה
יין שנגע בו מוסלמי או גוי שאינו מאמין בעבודה זרה – יינו יין נסך שאסור בשתיה אך לא בהנאה.
יין שנגע בו נוצרי או עובד עבודה זרה – אסור בהנאה ובשתיה.
וכיון שכאן נאסר כבר בהנאה אסור לתתו לגוי אחר כיון שנהנה מזה.
מקורות
כתב השו"ע ביו"ד סי' קכ"ג סעי' א' "סתם יינם של עובדי כוכבים אסור בהנאה. וה"ה למגעם, ביין שלנו. הגה: משום גזירת יין שנתנסך לאלילים. ובזמן הזה, שאינו שכיח שהאומות מנסכים לעבודת כוכבים, י"א דמגע עובדי כוכבים ביין שלנו אינו אוסר בהנאה, רק בשתייה; וכן סתם יין שלהם, אינו אסור ליהנות ממנו. ולכן מותר לגבות בחובו מן העובדי כוכבים סתם יינם, מפני דהוי כמציל מידם. וה"ה בשאר הפסד, כגון אם עבר וקנה או מכר, אבל לכתחלה אסור לקנותו ולמכרו כדי להשתכר בו. ויש מקילין גם בזה, וטוב להחמיר".
וכתב הט"ז ס"ק ב "דעובדי כוכבים בזמן הזה אין רגילין לנסך לעבודת כוכבים והויין לזה כתינוק עובד כוכבי' שעושה יי"נ רק לשתייה זהו דעת היש מקילין שמביא רמ"א בסמוך אלא שקצת אחרונים החמירו שאין היתר הנאה בסתם יינם רק לענין הפסד ובטור כתב וגם אם נגע עובד כוכבים כו' לכאורה קשה לשון וגם דמאי רבותיה ונ"ל דס"ד דכאן אין לו הפסד שיוכל לכוף את העובד כוכבים שישלם לו הזיקו ע"כ לא הקילו למכור אותו לאחרים קמ"ל דמותר".
ש"ך ס"ק ג "דהוי כתינוק (שאינו מזכיר שם אלילים ומשמשים לקמן ר"ס קכ"ד) דאינו אוסר יין במגעו אלא בשתיה טור ופוסקים". ובביאור הגר"א ס"ק ה' "עתוס' סד"ה הנ"ל והמחמיר כו' ועהג"א שם ד"ה ולא שישהנו כו' וכ"כ מהרמ"פ כיון דהרבה גאונים אוסרין דיו להתיר במקום הדחק".
וכתב בשיורי ברכה סי' קכ"ג "מגע ישמעאל ביין שלנו אינו אוסר בהנאה. כן כתב הרב מהריק"ש בהגהותיו. וכן מוכח מדברי הרדב"ז בתשובות החדשות הנדפסות באשכנז (ח"ג) סימן תנ"ג. וכתב שם הרדב"ז דכחו של ישמעאל אוסר היין בשתיה. ע"ש. וכן מצאתי בתשובות הגאונים כ"י סימן של"ט. והרשב"ץ בתשובותיו ח"ב סימן מ"ח כתב דאין חולק בזה. וכן נראה מדברי הרשב"א בתשו' ח"ג סימן רמ"ז. ועיין בבית יוסף באורך.
אמנם בעיר עוז לנו ציון קרית מועדינו וכולא ארעא דישראל, המנהג לאסור איסר מגע ישמעאל בין שלנו – אפילו בהנאה. זה כתבתי לפי הרשום בזכרוני. ועתה אחרי זמן רב ראיתי תשובת גדול אחד מרבני עה"ק ירושלם כ"י, ומדבריו משמע דגם בעה"ק מתירין היין שנגע בו ישמעאל בהנאה. ואני בתוך הגולה".
וכתב הבא"ח פר' בלק סעי' א' "מיהו לא אסרו חז"ל סתם יינם ומגען ביין שלנו גם בהנאה, אלא רק בגוים עע"ז אבל גוים שאין עובדים ע"ז כגון ישמעאלים שאין להם פסילים וע"ז, אין סתם יינם ומגען ביין שלנו אסור בהנאה אלא רק אסור בשתיה בלבד, ולכן אם גוי ישמעאל נגע ביין שלנו אינו אוסרו בהנאה אלא רק בשתיה, מפני שהישמעאלים מודים ביחוד ואין להם פסל ולא מיני ע"ז כלל, וכן מפורש בתשובת הרמב"ם תשובה ק"ס דף ל"ד ע"ג בתשובות ואגרות הנדפס בליפסיא ע"ש, וכן מוכח מדברי רבינו האר"י ז"ל בשער טעמי המצות יע"ש, ועיין פרי תואר יו"ד סי' ד' ס"ק י"א יע"ש, ומ"ש הרב ברכי יוסף ז"ל על דברי פר"ת הנז' כבר חזר בו בספרו מראית העין דף ע"ט ע"א, ושם ציין על תשובת הרמב"ם ז"ל שזכרתי לעיל. ואותם הגוים שדרכם לישא שתי וערב בבגדיהם, ויש להם ג"כ שתי וערב בבית תפילתם שמשתחוים לו, אז סתם יינם ומגען ביין שלנו אסור גם בהנאה, כי אלו אין להם יחוד השם כראוי ויש להם שיתוף, והיחוד שעושים הוא יחוד שיש בו דופי כידוע ועיין בני יעקב שאלה ג' דף קפ"ט".
וכתב מרן הרב בקיצו"ש סי' מ"ז הערה א' "לדעת השו"ע ובא"ח יש הבדל בין נוצרי למוסלמי ובניהם לבין יהודי מחלל שבת בפהרסיה שנוצרים נחשבים גם היום לעובדי עבודה זרה והיין שלהם אסור וכל יין שנגעו בו אסור בשתיה ובהנאה לעמתם מסלמי או מומר שלא לעבודה זרה או מחלל שבת בפהרסיה היין שלהם אסור וכל יין שנגעו בו אסור בשתיה ומותר בהנאה".
ב
ראה בב"י וכתב השו"ע סעי' ו' "כל עובד כוכבים שאינו עובד עבודת כוכבים, יינו אסור בשתיה ומותר בהנאה; ומגען ביין שלנו, שוה ליינם, שאסור בשתייה". וראה בט"ז ורע"א
העולה
יין שנגע בו מוסלמי או גוי שאינו מאמין בעבודה זרה – יינו יין נסך שאסור בשתיה אך לא בהנאה
יין שנגע בו נוצרי או עובד עבודה זרה – אסור בהנאה ובשתיה.
וכיון שכאן נאסר כבר בהנאה אסור לתתו לגוי אחר כיון שנהנה מזה