שאלה
כאשר יש נפטר בבית היכן צריך לשפוך את המים בבתים ליד?
תשובה
כיון שהיום בנקל להשיג מים יש לשפוך את כל המים השואבים וכן אם בישלה באותו זמן טוב להחמיר ולאבד את התבשיל.
כמו כן יש לפתוח את הברז ולהניח למים לזרום מעט ולסגור.
אין צורך לרוקן את הדוד שמש.
כמו כן אין צורך לרוקן בקבוק חתום וסגור
ושכונת המת זה שני בתים ליד בית שבו יש נפטר לא כולל בית הנפטר.
מקורות
כתב השו"ע בסי' של"ט סעי' ה' "מנהג לשפוך כל המים שאובים שבשכונת המת". וכתב הש"ך בס"ק ט' "והטעם שידעו הכל שיש בו מקרה מות ולא יצטרך להודיע בפה ויהא מוציא דבה ועוד שמלאך המות מפיל במים טפת דם המות, שם" וכן כתב בחוות יאיר סי' כ"א שאם כותב או אומר ברמיזה מותר ואין בזה משום מוציא דיבה הוא כסיל.
ב
כתב הט"ז בס"ק ד' "שבשכונת המת. הטעם לפי שהמלאך המות מפיל במים טפת דם המות והך שכונה לא נתבאר כאן שיעור' אלא דבכתובו' (דף כ"ח) כתבו התוס' דשכונה היינו שלשה בתים כדאמרינן סוף פרק קמא דעבודת כוכבים"
וכן כתב בגליון מהרש"א ד'שבשכונת המת. "היינו שני בתים מכל צד של בית המת. ואם בשלו בהם התבשיל אסור". וכן כתב הפת"ש ס"ק ו' והוסיף "וכתב בספר חמודי דניאל כ"י נראה שהג' בתים היינו ב' בתים עם הבית ששם המת".
כתב הברכ"י סעי' י"ג "כל המים שאובים שבשכונת וכו'. המנהג בעיר עז לנו עה"ק ירושלם וקרית מועדינו עה"ק חברון ת"ו, לשפוך המים כל שני בתים אשר מכל צד בית המת, חוץ מהבית שהמת בו, וכל בתי איש אחד כבית אחד חשובות, וכמ"ש הרב בית דוד סימן קס"א. ובספר מקום שמואל בחידושיו לי"ד, כתב דיש להחמיר בכל המבוי. ע"ש. ובכנה"ג. והרב מהר"א אלפאנדארי זלה"ה היה חושש לזה ומחמיר בביתו".
ג
וכתב הפת"ש בס"ק ד "ואם בישלו תבשיל במים הללו התבשיל אסור. הרב בית דוד סי' קס"א. ואם נפל מן המים הללו בתבשיל מבושל לפי מה שכתב לעיל בשם ט"ז ות' ב"י דדבר של סכנה אינו בטל בס' יש להחמיר ולאסור הכל עכ"ל. [וכן כתב הברכ"י סעי' י"ב] ונראה דאם בישלו על שבת ממים הללו אין לאסור דיעבד דשומר מצוה לא ידע דבר רע וכמו דאיתא בא"ח סי' תנ"ה ושמעתי שכן הורו כמה גדולים. וכתב בתשובת שמש צדקה חי"ד סימן ל"ו דהמנהג שאין שופכין בשבת חדא דטעם הא' שכתב הש"ך לשפיכת המים עיקר ולזה בשבת לא ישפכו כדי שלא יתעצבו השומעים ויתבטלו מעונג שבת ואף לטעם השני קיבל מרבותיו שבשבת אינו משפשף סכינו במים ע"ש. (ושמעתי שכ"כ בספר תוספת שבת בשם מדרש) ונראה דלמוצאי שבת יש לשפוך מטעם הראשון שכתב הש"ך. ועי' בתשובת אדני פז סימן כ"ו שכתב דאפילו לרחוץ פניו ידיו ורגליו ולכבס בגדיו אסור לטעם השני ומביא ראיה ממים מגולים ע"ש ויש לדחות דהרי התם אפילו לשפוך ברה"ר אסור כמ"ש הטור לעיל סי' קט"ז והיינו דהתם יש סכנה ליגע בדבר שיש בו ארס נחש כדאיתא בחולין דף צ"ד גבי סנדל ע"ש אבל הכא י"ל דאין סכנה רק אל השותה".
וכתב ערוך השולחן סעי' ט' "ויש שרוצים לאסור התבשיל אם בשלו בהמים ואין זה אלא דברי תימה והרי אפילו בסכנות המבוארים בגמ' אמרו חז"ל ג"כ והאידנא דדשו בו רבים שומר פתאים ד' [ספי"ח דשבת קכ"ט ב ויבמות ע"ב ב] וק"ו במילתא כי האי ומה יעשו הערים הגדולות שבג' חצרות ימצאו מאות בע"ב ומה יעשה העני בחורף שבכבידות להשיג מים ולזה נלע"ד להקל הרבה בדבר וכן ראיתי מגדולי הוראה ובזמן החורף כשהמים מכוסים וכן אם יש טורח להשיג המים והמה מכוסים יש להקל ובשבת ויו"ט אין לשפוך כלל וכל מים שהם למצוה שומר מצוה לא ידע דבר רע [ויש ליזהר בשעת מיתה שלא יצא אבר חוץ למיטה והעומדים שם יראו וישגיחו על זה ונכון שיתעסקו בדברי קדושה כמ"ש בס' מעבר יבק]".
ד
וכתב בס"ק ה' "כל המים בס' חמו"ד כ"י כתב דמים הנקרשים אין צריך לשפוך. ונראה דהיינו שהיו נקרשים גם בעת שמת אבל אם נקרש אח"כ צריך לשפוך".
וכתב בגשר החיים" (ח"א פ"ג סעיף ח') שמים שבדוד ובברז מותרים כיון שמחוברים לקרקע, וכתב מרן הרב כתב בקיצו"ש סי' קצ"ד הערה ו' "לא נוהגים לשפוך את המים שנמצאים בחביות הגדולות אבל פותחים את הברז מעט זמן ואחר כך סוגרים אותו.
העולה
כיון שהיום בנקל להשיג מים יש לשפוך את כל המים השואבים וכן אם בישלה באותו זמן טוב להחמיר ולאבד את התבשיל.
כמו כן יש לפתוח את הברז ולהניח למים לזרום מעט ולסגור.
אין צורך לרוקן את הדוד שמש.
כמו כן אין צורך לרוקן בקבוק חתום וסגור
ושכונת המת זה שני בתים ליד בית שבו יש נפטר לא כולל בית הנפטר.