שאלה
האם יש להקפיד בצוואת רבי יהודה לגבי אם שם הכלה ושם החמות אותו דבר שלא להינשא?
תשובה
לצוואה זו חששו בין הספרדים ובין האשכנזים ובפרט שכן נמצא ברבינו האר"י.
אמנם אם יש לה שני שמות ולכלה יש שם אחת וה"ה היפך יכולים להישתדך.
וה"ה שיכולים להוסיף שם או לשנות את השם.
מקורות
כתב בצוואת ר' יהודה החסיד אות כ"ג "לא ישא אדם אשה ששמה כשם אמו, או שמו כשם חמיו, ואם נשאה ישנה שם האחד אולי יש תקוה".
וכתב בשו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא – אבן העזר סימן עט "אבל האמת יורה דרכו כי החסיד לזרעו אחריו צוה לדורי דורות כי ראה ברוח הקדש שזרעו לא יצליח בזווגים כאלה ובזה אינו סותר דברי התלמוד שהוא על הכלל ודברי החסיד היא על הפרט, הא חדא. ועוד אמינא שבלא"ה בשאלה זו ששאלתני אין כאן חשש כלל ואפי' לזרעו של החסיד, ואמינא תרי טעמי להוכיח שהחסיד דבר רק על עיקר שם העצם הניתן בשעת לידה או שעת המילה אבל לא על שם שנתברך לשינוי השם. חדא שכיוצא בזה שרז"ל הזהירו על הזוגות שהוא סכנה ואמרו בפסחים ק"ח ע"ב כוס של ברכה לטובה מצטרף ולרעה אינו מצטרף, כן אני אומר השם הזה שנתברך בו לברכה ניתן ולברכה מצטרף שאם היה מזדמן לו לאשה אשר שם אביה כשם העצם שלו היה יכול לקחתה ששם שנתברך מצטרף לטובה והרי יש לו שם חדש אבל אם מזדמן לו אשה ששם אביה כשם החדש שלו אז שם זה שניתן לברכה אינו מצטרף לרעה ויכול לקחתה ולא יזיק לו שם זה החדש ולברכה ניתן שם הזה ולא לקללה. הא חדא. ועוד אמינא מסתברא שכוונת החסיד לא היה על שם המתחדש דודאי לא חמיר צוואת החסיד מיבמה לשוק וביבמות פ"ז ע"ב ולא נעשה מתים כחיים לענין יבום מק"ו וכו' עד דרכיה דרכי נועם וגו' ועיין בדף י"ז ע"ב בתוס' ד"ה אשת אחיו שלא היה בעולמו וכו' ומעתה אני אומר כיוצא בזה בצוואת החסיד היום יקח איש אשה ולמחר יחלה וישתנה שמו לשם חמיו ויגרש בזה אשתו או יחוש כל ימיו לסכנה ואין זה דרכי נועם ולא נתיב שלום הא ודאי שלא היתה כוונת החסיד אלא על שם העצם שהוא שם עריסה ולא על שם המתחדש. ומלבד כל זה לפי מכתבך רוצה חותנך להתחתן עם צורבא מרבנן ושומר מצוה הוא. ותמהני על רוב העולם שלתת בתם לעם הארץ הוא פשוט אצלם ואין חושש להמנע והוא נגד דברי חז"ל שאמרו כאילו כופתה ומניחה לפני ארי ולהתחתן עם צורבא מרבנן ששמו כשמו הם שואלים ולא תהא תורה שלימה שלנו כצוואה בעלמא. ולכן לדעתי יגמור חותנך השידוך הזה ויעשה מעשיו לשם שמים."
וכתב בשו"ת יוסף אומץ סימן לז אות ג' "גם צואת רבינו ז"ל דחתן וחמיו לא יהיו בשם אחד וכן כלה וחמותה. הגם שרבים לא חשו אני הצעיר ראיתי מעשים שלא הצליחו בזיווגם. ואתיא מכללא אחת היתה שאמר אביה שאינו חש לזה ולא היו ימים מועטים שמת החתן בקצרות שנים והכלה אזלא ומדלדלא ושוב נשאת ונתגרשה ומתה בחוסר כל וזרע אין לה רחמנא ליצלן". וכתב הכה"ח בסי' קט"ז ס"ק קכ"ה "שכן כתבו הזכור לאברהם שם אות ק"צ שמירת הנפש אות פו". וכן כתב בספר שדי חמד ח"ז מערכת חתן כלה ה'
כתב החכמת אדם כלל קכ"ג אות י"ג ודע דמה שכתב בצוואה ר"י' החסיד וכו' הוא דווקא כשהם משולשים כגון אדם ששמו ראובן וחתנו שמו ראובן ואם יקח עוד חתן זה חתן ששמו ראובן אזי לא יצליח כיון שהוא משולש וכן אשה וכו' והעולם טועים בזה". ובשמירת הנפש כתב לתמוה עליו וכתב הכה"ח שם "וכן כתב בשמירה מעליא על שמירת הנפש שם אות נ' בשם דבר משה מהדורא קמא סי' ח"ן ששמע מהרב שר שלום זלה"ה שהיה כמתרעם על דברי חכמת אדם הנזכרים ואמר אדרבה שחכ"א טעה בפשט בדברי הספר חסידים יעו"ש" ועיי"ש שהביא עוד פוסקים דס"ל הכי דלא כחכ"א
וכתב הכה"ח בס"ק קכ"ו " אך באם היה לאחד מהם עוד שם אחד צוה שיהא נקרא בשם ההוא הנוסף לבד ואמר בכה"ג לא מיקרי שמותיהן שווים וצוה להתקשר יעו"ש דבר משה שם בשם רב שר שלום שמירה מעליא שם מיהו משאר פוסקים אחרים כתב בשמירה מעליא שם שאם אין השמות שווים ממש כגון שהאחת נקרא רחל והשנית רבקה רחל אין לחוש דאין שמותיהן שוות כלל" וכן כתב בזבחי צדק קט"ז ס"ק פ"א.
וכתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת שופטים סעי' כ"ח "הרה"ג מהר"ד פארדו ז"ל בספר מזמור לדוד סי' קע"ט הביא בשם מר"ן האר"י ז"ל דאין טוב לאדם לישא אשה ששמה כשם אמו ע"ש, ודבר זה לא מצינו בכתבי רבינו האר"י ז"ל המצויים אתנו, אך נאמן הרב ז"ל בעדות זו שמצא כן, וידוע כי דבר זה נכתב ג"כ בספר חסידים עם שאר דברים, ושם נזכר גם היכא דהחתן וחמיו שוים בשם אחד, מיהו לשון רבינו ז"ל דנקיט לא טוב וכו' נראה אזהרה זו קלושה, וי"ל טעמם מפני הכבוד דוקא, ועכ"פ כיון דנכתבה אזהרה זו בשם רבינו האר"י נכון להזהר, אך אם שינה השם לית לן בה".
ובטעם האיסור כתב בתורה תמימה בראשית ל"ב י"א "אבל לי נראה דדבר זה אסור לא מחשש סכנה אבל מעיקר הדין והוא על פי מה שקיימא לן דאסור לקרוא לאביו בשמו וכן אסור לקרוא בפניהם לאחרים ששמם כשמם" וכן כתב בהגהות יד שאול יו"ד ר"מ וראה בהערה של הג"ר מרגליות.
וכתב בשו"ת דברי חיים אבן העזר חלק א סימן ח "מכתבו הגיעני והנה לפלפל בזה הוא למותר כי איך בדבר שאין לנו שום ידיעה והוא מדברים הנסתרים ובמחילת כ"ת הגאונים בתראי שהחלו לפלפל בכוונת רבינו יודא החסיד ז"ל וכי נשכיל בדבר שאין מבוא לשכלנו להשיג
אולם גם לסכל ח"ו דעת רבינו אדון החסידים גם כן ח"ו כי ידוע רבינו יהודא החסיד הי' רבו של הסמ"ג ואור זרוע אשר כל תורתינו ומנהגנו בארץ אשכנז וצרפת נמשכים אחריהם ולכן בודאי יפה שיחתן מתורתן של בנים האחרונים ושרי ליה מאריה לנוב"י [מהד"ת סי' ע"ט] שהרחיב בלשונו נגד ר"י החסיד רבן של גולת אריאל ארץ אשכנז וצרפת: וכו'
אך מחמת שבדבר זה ספק אם לזרעו כוון או לא לזה נאמר בכהאי גוונא אם הלכה רופפת בידך צא וראה האיך העולם נוהג [עי' ירושלמי פאה פ"ז ה"ה ומעשר שני פ"ה ה"ב] והנה במדינתנו אין מדקדקים רק באשה ששמה כשם חמותה [צוואת ריה"ח סי' כ"ה] ודבר זה מבואר להחמיר גם בספר משנת חסידים [מס' חתונה ומילה פ"א אות ה'] ובשארי הדברים אין מדקדקין במדינתנו וגם כנראה שלא הי' כוונתו בזה רק לזרעו כי האחרונים בעלי קבלה כמו המשנת חסידים אין מביאין רק שמה כשם אמו אלמא דבשארי הדברים לא הי' רק לזרעו ולכן אין שום חשש כלל בעובדא דידיה". וכן כתב בשו"ת אג"מ אה"ע ח"א סי' ד' שמחמירים בזה יותר מכל שאר הצוואה כיון שכן איתא בהאר"י.
וכתב מרן הרב בהערות לקיצו"ש סי' קמ"ה הערה ה' "יש מחמירים ולא נושאים אשה ששמה כשם אימו ולא הוא כשם חמיו כמוזכר בספר חסידים. ונכון להזהר באזהרה זו כי יש אומרים שגם האר"י חש לה, ולכן ישנו את השם ותבוא עליהם ברכה. ואם יש לאחד מהם שתי שמות, או שיוסיפו שם במקום לשנות – יועיל".
העולה
שלצוואה זו חששו בין הספרדים ובין האשכנזים ובפרט שכן נמצא ברבינו האר"י.
אמנם אם יש לה שני שמות ולכלה יש שם אחת וה"ה היפך יכולים להישתדך.
וה"ה שיכולים להוסיף שם או לשנות את השם.