שאלה
האם מותר לקנות לילדים נעליים חדשות כשהישנות נקרעו בשבוע שחל בו תשעה באב?
תשובה
עד גיל שש שזה גיל חינוך אם נקרעו יש להקל לקנות ולחדש (וגם לא מברכים שהחיינו עליהם ואין בהם דין כיבוס).
מעל גיל שש – אם נקרעו לגמרי יש להקל – ראה בפמ"ג א"א ס"ק ל"ח שכתב להקל עד בר מצווה לכבס וכ"ש זה – ויכול לחדש כי אין בהם בעיה של כיבוס.
אם אין לו נעליים לתשעה באב ואינם מעור גם גדול יכול לחדש לתשעה באב.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ז' "יש אומרים שאסור לתקן בגדים חדשים ומנעלים חדשים בשבת זה, ויש להחמיר בזה מראש חודש. הגה: וה"ה דאסור לקנותן".
כתב הכה"ח בס"ק צ"ו "ומנעלים של בגד חדש כיון שהוא זכר לאבילות אפשר דמותר לחנכן בתשעה באב, וטוב הדבר לחנכן ביום הכפורים, והמחמיר תבא עליו ברכה. הלכות קטנות חלק ב' סימן קל"ט, יד אהרן בהגהות בית יוסף, זכור לאברהם אות ט', מועד לכל חי סימן יו"ד אות ל"ז. ומה שקצת נוהגין ללבוש גוראפי"ס מכובסים בתשעה באב פשיטא דאיסורא עבדי דהא מפורש בשלחן ערוך דאפילו המכובסים מקודם אסור בשבוע זה והוא פשוט, ועיין להרב בית דוד סימן של"ג שכתב דמי שמצטער לילך יחף כשאירע קור בתשעה באב והוא איש זקן דמותר לו לנעול קאלשאש מכובסות או חדשות יעו"ש. זכור לאברהם שם. ומכל מקום אם יודע שיצטרך להם בתשעה באב יש ללובשם איזה שעות קודם ראש חודש או שבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה".
ובס"ק צ"ז כתב "ונראה דבשבוע שחל תשעה באב להיות בתוכה יש להזהיר לחייטים ולעושה מנעלים שלא יתקנו מחדש, וגם כל אחד ואחד בביתו יזהר בזה שלא לעשות בגד חדש ומנעל חדש, ואפילו הנשים העושות ביד אנפלאות שקורין ג'וראפיס נראה דאסור (עיין לקמן אות ק'), ומכל מקום נראה דמנעלים של בגד שלובשים בתשעה באב משום אבילות אין קפידא אם לעשותם לתקנם מחדש אם לנועלם, ומה שכתב הלכות קטנות והמחמיר תבא עליו ברכה זהו כשיש לו ללבוש בתשעה באב, אבל כשאין לו מנעלים ללבוש בתשעה באב ינעלם אפילו שהם חדשים ולא ילך במנעלים של עור או יחף. רוח חיים אות ג'. וכן כתב בספרו מועד לכל חי סימן יו"ד אות ח"י, בן איש חי פרשת דברים אות ט'. ועיין לקמן סימן תקנ"ד אות ע"ב".
ב
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' י"ד "אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה. הגה: מיהו בגדים שמלפפין בהם הקטנים לגמרי, שמוציאים בהם ריעי ומשתינין בהם, הני ודאי משרא שרי; ואפילו בגדי שאר קטנים נוהגים להקל".
וכתב המשנ"ב בס"ק פ"א "לספר לקטנים – דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות או משום עגמת נפש". וכתב בשער הציון ס"ק צ"א "ונפקא מיניה בין הטעמים, למי שהוא פחות מבן שש דלא הגיע עדיין לחינוך ומשום עגמת נפש אסור, עיין בפרי מגדים וחיי אדם".
כתב הכה"ח בס"ק קע"ג "דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות אי משום עגמת נפש. תרומת הדשן סימן קנ"ב. והא דביורה דעה סימן שפ"ד פסק דאין אבילות לקטן, יש לומר דבאבילות דרבים מחמירין טפי. מגן אברהם ס"ק ל"ח. וקטנים היינו אפילו לא הגיעו לחינוך. חיי אדם כלל קל"ג אות ח"י".
וראה בכה"ח בס"ק קע"ט שגם בשבוע שחל בו יש להקל לכבס בגדים של קטנים עד גיל שלוש אם צריכים וראה במג"א שדין כביסה הוא מעיקר הדין בעוד שלבישת בגד חדש יותר קלה.
העולה
עד גיל שש שזה גיל חינוך אם נקרעו יש להקל לקנות ולחדש (וגם לא מברכים שהחיינו עליהם ואין בהם דין כיבוס).
מעל גיל שש – אם נקרעו לגמרי יש להקל – ראה בפמ"ג א"א ס"ק ל"ח שכתב להקל עד בר מצווה לכבס וכ"ש זה – ויכול לחדש כי אין בהם בעיה של כיבוס.
אם אין לו נעליים לתשעה באב ואינם מעור גם גדול יכול לחדש לתשעה באב.