שאלה
קהילה בחו״ל שלא יכלו להתפלל במנין ביום כיפור שואלים אם יש אפשרות או ענין שהש״ץ יחזור על הוידוי במנחה של ערב כיפור?
תשובה
אומרים לפני סעודה מפסקת וידוי אחד .
ובמהלך יום כיפור יאמר היחיד לאחר שיסיים שמונה עשרה את הווידוי.
מקורות
כתב השו"ע סי' תר"ז סעי' א' "צריך להתודות במנחה קודם סעודה המפסקת. הגה: ויחיד אומרו אחר שגמר תפלתו, וש"צ אומרו בי"כ בתוך התפלה".
כתב המשנ"ב ס"ק א' "שמא יארע לו דבר קלקלה בסעודה שיחנק או שתטרף דעתו ולא יוכל להתודות אח"כ ויש פוסקים שסוברין שצריך להתודות גם אחר אכילה קודם חשיכה וראוי להחמיר כדעה זו (של"ה) וכן נהגו בזמנינו שאומרים אז תפלה זכה".
וכן כתב הכה"ח בס"ק ב' "ויש אומרים דצריך להתוודות גם כן אחר סעודה קודם תפלת ערבית על פי מה שכתוב בתוספתא פרק בתרא דיומא יעו"ש, וכן הוא דעת הרמב"ן כמו שכתב בבית יוסף. והגם שכתב בית יוסף דהעולם לא נהגו כדברי הרמב"ן, מכל מקום כתב השל"ה (דף רכ"ח ע"ב) דראוי לכל ירא שמים לעשות כדברי הרמב"ן מאחר שהביא ראיה מהתוספתא, וכתב שכן הוא נוהג כשרואה בין השמשות משמש ובא והוא סמוך לחשיכה מתודה בכל יכולתו יעו"ש. והביא דבריו מגן אברהם ס"ק ז', אליה רבה אות י"א. וכתב הפרי חדש ועכשיו נהגו לומר לך אלי תשוקתי שיש בה וידוי, וצריך לקום בשעת הוידוי לקיים סברת הרמב"ן ונכון עכ"ל. והיינו למנהג הספרדים, ובני אשכנז יוצאים במה שאומרים תפלה זכה קודם כל נדרי שיש בה גם כן וידוי כמו שכתוב הנוסח בחיי אדם כלל קמ"ד ובסידורי אשכנז יעו"ש. ובסידור רב יעב"ץ כתב דאחר תפלה זכה אומר בלחש ביחיד הוידוי בקצרה אשמנו עם חשיכה ממש".
ב
ובס"ק ב' כתב המשנ"ב "ויחיד אומרו אחר שגמר תפלתו – ר"ל בין עיו"כ במנחה ובין ביוה"כ אימתי שמתודה אומרו אחר שגמר תפלתו קודם אלהי נצור". וכ"כ הכה"ח בס"ק ו'
העולה
אומרים לפני סעודה מפסקת וידוי אחד
ובמהלך יום כיפור יאמר היחיד לאחר שיסיים שמונה עשרה את הווידוי