שאלה
אדם שרגיל ללכת בחולצות קצרות, האם נגיעה מעל המרפק מחייבת בנטילת ידיים?
תשובה
לאשכנזים אם המקום מלוכלך יש ליטול את הידים, אך אם המקום נקי אין צורך ליטול את הידיים.
לספרדים כיון שרגיל לא צריך ליטול, והרוצה להחמיר במקום או זמן שכולם מכסים יטול ידיו.
מקורות
כתב השו"ע סי' ד' סעי' י"ח "אלו דברים צריכין נטילה במים … והנוגע ברגליו; והחופף ראשו…
והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא, תלמודו משתכח; ואם אינו תלמיד חכם, יוצא מדעתו".
וכתב המשנ"ב בס"ק מ"א "והחולץ מנעליו ונוגע ברגליו וחופף ראשו אינו משום רוח רעה רק משום נקיות ע"כ א"צ למהר ליטול ידיו תיכף משא"כ באינך דמשום רו"ר וכנ"ל בס"ק ל"ח", אולם הכה"ח בס"ק ע"ג כתב " והנוגע ברגליו. ואפילו אם הרגלים הם רחוצים ונקיים גם כן צריך נטילת ידים כי לדברי המקובלים ז"ל דהרוח רעה שברגלים היא עזה מאד ולא תזוז ממקומה על ידי רחיצה כמו שכתבנו לעיל אות ה' ולכך אפילו מנוקים הנוגע בהם צריך נטילת ידים, וכן כתב מור וקציעה, וכן כתב הרב יפה ללב חלק א' אות כ"ב בשם הנזכר".
וכתב המשנ"ב בס"ק מ"ו "בידו – במקומות המטונפות שיש בהם מלמולי זיעה", והוסיף הכה"ח בס"ק פ"ה "אבל אם רחץ גופו היטב ולא נשאר בו שום טינוף אין צריך נטילת ידים, כן כתב הרב יוסף פאלאג'י (נר"ו) בתשובה שבסוף רוח חיים חלק ב' עי"ש".
ב
וכתב הכה"ח בס"ק פ"ו "כתב חיי אדם כלל מ' אות י"ח וז"ל נגע ביד אחת במקום מטונף אין צריך ליטול אלא אותה יד ואפילו באמצע סעודה כן משמע בפסחים קט"ז בתוספות בד"ה כל שטיבולו וכו' ובתוספות יום טוב פרק ב' דידים משנה א' ובסימן ק"ע עכ"ל, וכן כתב ה"ר זלמן בסידורו בהלכות נטילת ידים לסעודה אות י"ז וז"ל ואם נגע במקום מכוסה צריך לחזור וליטול היד שנגע בה כהלכה עד הפרק עכ"ל, וכן כתב עמודי השלחן על קיצור השלחן ערוך סימן מ' אות כ"ג בשם מסגרת שעל שלחן שלמה, וכן כתב הארץ חמדה באזהרות שהעולם נוהגים שהם נוגעים במקומות המכוסים ואינם נוטלים כדינו רק מקנחים ידיהם או נותנים אותו אצבע הנוגע במים וזה לא מהני דצריך לפחות ליטול כל היד עד קשרי אצבעותיו ואפילו אינם נוגעים רק באצבע קטנה וכו' עי"ש. אכן הרב יפה ללב חלק א' אות ז"ך כתב בשם מור אביו ז"ל בלב חיים חלק ב' סימן ז' דאפילו נגע באחת מכל אלה שצריך נטילת ידים בידו אחת יש לו ליטול השתי ידיו, וסיים שכן כתב בשל"ה עיין בו והכי נהוג עלמא עכ"ל. ולענין דינא יש לפסוק כסברא ראשונה והמחמיר כסברא אחרונה תבא עליו ברכה".
ג
וכתב השו"ע סעי' כ"א "צריך ליזהר בתפלה או באכילה (ועיין לקמן סי' צ"ב סעי' ו' וסי' קס"ד), שלא ליגע בשוק וירך ובמקומות המכוסים באדם, לפי שיש שם מלמולי זיעה (מלמולי זיעה, פירוש: זוהמא, כעין שעורים קטנים). וכן שלא לחכך בראשו. אבל מקומות המגולים בראשו ובפניו, ובמקום המגולה שבזרועותיו, אין להקפיד".
וכתב המשנ"ב ס"ק נ"ג "ובפניו – וכן בצוארו עד החזה [ב"י] וכתב במחצית השקל דזה תלוי לפי מנהג המקומות אם הדרך להיות מגולה שם". וכתב בס"ק נ"ד "שבזרועותיו – עד הפרק הנקרא (איילי"ן בויגי"ן). וכן אם הולך יחף ברגליו אפשר דהוי בכלל המקומות המגולין [פמ"ג בסי' צ"ב]". וכתב הבה"ל "צריך ליזהר וכו' ובפניו – עיין במ"ב ס"ק נ"ג במש"כ בשם המחה"ש ומה שחידש עוד לענין מקום מגולה שבזרועותיו עי"ש בדבריו לא העתקתי דלא משמע כן בזבחים י"ט ע"ב ברש"י ד"ה ולא למעלה עי"ש".
וכתב הכה"ח בס"ק צ"ט "מותר ליגע בידו עד הפרק הנקרא קובד"ו ובצוארו עד החזה. בית יוסף סימן צ"ב בשם הכלבו, ט"ז שם ס"ק ב', מגן אברהם כאן ס"ק כ"ג, אליה רבה אות י"ד, סולת בלולה אות ב'. וכתב מחצית השקל על זה וז"ל ולענ"ד דהכל לפי המדינה ודרך לבושיהם דבמקום שיש להם כתונת שרחב בית היד וכן אין כורכין סביב הצואר אם כן נשאר עד השיעור שכתב מגן אברהם על פי הרוב מגולה וליכא שם מלמולי זיעה, אבל במקום שכורכין מטפחת סביב צוארם ובית יד של כתונת שלהם קצר אם כן גם אלו מקומות על פי הרוב מכוסים ויש גם שם מלמולי זיעה עכ"ל. וכתב הרב בן איש חי שם אות י"ז וז"ל ויד שמאל אפילו אם נוגע בפרק הסמוך לזרוע שמניח שם תפילין עד אחר שני שלישי הפרק ההוא חשיב בכלל המקומות המגולים ואין צריך רחיצה כלל, אבל יד ימין שאין מניחים בה תפילין של יד אם נגע באותו פרק שאחר פרק הזרוע צריך רחיצה דחשיב מקומות המכוסים כיון דאין דרך למשמש שם, וכן האשה גם כן חשיב הפרק ההוא בשתי ידיה בכלל המכוסים ואם נגעה צריכה רחיצה, ובמקום שדרך הנשים לכסות פרקי זרועותיהם הסמוכים לכף שדרכם להניח לולאות סמוך לכף בראש הכתונת שתהיה הכתונת מכסה כל הזרוע אז גם אם נגעה בזרוע צריכה רחיצה משום נקיות, וכן הדדים בזמן שמינקת את בנה שדרכן להיות מגולין תמיד אם נגעה בהם אין צריכה רחיצה אבל אם אינה מינקת שדרכן להיות מכסות אותם לגמרי אז הם בכלל מקומות המכוסים וצריכה רחיצה אם נגעה בהם עכ"ל. משמע מדבריו דאם דרך האנשים גם כן להניח לולאות בראש הכתונת סמוך לכף אם נגע ביד שמאל עד שני שלישי הפרק הסמוך לזרוע אין צריך רחיצה כיון שמגלה אותם בשעת הנחת תפילין וממשמש בהם לא חשיב ממקומות המכוסים, אבל אם נגע ביד ימין אפילו בזרוע צריך רחיצה כיון שדרכן להיות מכוסים וכדברי המחצית השקל".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי לימות החול פ"ב סעי' ל"ח "הנוגע במקומות המגולים בגופו כגון: בעורפו, בצווארו, בפניו או בזרועותיו כשלובש שרוול קצר – אין צריך נטילה, וכן הנוגע בזרוע שמאל עד שני שלישי הפרק העליון ואע"פ שהיא מכוסה בדרך כלל, כיון שבה מניחים תפילין (ומקום זה מגולה)".
העולה
לאשכנזים אם המקום מלוכלך יש ליטול את הידים אך אם המקום נקי אין צורך ליטול את הידיים.
לספרדים כיון שרגיל לא צריך ליטול, והרוצה להחמיר במקום או זמן שכולם מכסים יטול ידיו.