שאלה
מי שטעם בטעות בשר והוציא מפיו האם אסור עכשיו באכילת חלב למשך שש שעות?
תשובה
אם לעס לתינוק צריך להמתין ואין לפרוץ גדר
אם לעס שומן לתינוק גם צריך להמתין.
אם טעם בלשונו ולא לעס לא צריך להמתין.
מקורות
אומרת הגמרא (חולין דף ק"ה ע"א): "אכל בשר אסור לאכול גבינה. אמר מר עוקבא: אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא, לא הוה אכל גבינה למחר עד השתא. ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא אכילנא". דנו הפוסקים האם דבריו של מר עוקבא הם חסידות או הלכה. וכתב הרי"ף (דף ל"ז ע"ב בדפי הרי"ף) שמדברי מר עוקבא משמע שאע"פ שהוא שהה שעור מסעודה לסעודה קרי אנפשיה חלא בר חמרא, דהיינו דבריו הם הלכה ולא חומרא. ועיין בר"ן (שם) שהביא את דעת בעל הלכות (עמ' ע"ו) ור"ת (בתוס' דף ק"ד ע"ב ד"ה עוף וגבינה) והר"ז הלוי (שם ד"ה והיכא) שדברי מר עוקבא הם מידת חסידות. ואולם פסק הרמב"ם (בפ"ט מהלכות מאכלות אסורות הכ"ח), וכן פסק הרא"ש (פ"ח סי' ה'), שדברי מר עוקבא הם להלכה.
והשאלה היא מהו הזמן שיש בין סעודה לסעודה. התוס' שם (בד"ה לסעודתא) כתבו שאם סילק השולחן ובירך – הוי מסעודה לסעודה. אולם הרמב"ם שם כתב: "מי שאכל בשר בתחילה בין בשר בהמה בין בשר עוף לא יאכל אחריו חלב עד שיהיה ביניהן כדי שיעור סעודה אחרת והוא כמו שש שעות… ". והרא"ש (שם) כתב שרגיל אדם לסעוד סעודת בקר וסעודה שניה סועד בערב, וכתב ע"ז בדברי חמודות (אות כ"ה) שהוא שש שעות.
כתב השו"ע בסי' פ"ט סעי' א' "אכל בשר, אפילו של חיה ועוף, לא יאכל גבינה אחריו עד שישהה שש שעות. ואפילו אם שהה כשיעור, אם יש בשר בין השינים, צריך להסירו. והלועס לתינוק, צריך להמתין".
וכתב הרמ"א "ויש אומרים דאין צריכין להמתין שש שעות, רק מיד אם סלק ובירך ברכת המזון, מותר על ידי קנוח והדחה והמנהג הפשוט במדינות אלו, להמתין אחר אכילת הבשר שעה אחת, ואוכלין אחר כך גבינה. מיהו צריכים לברך גם כן ברכת המזון אחר הבשר, דאז הוי כסעודה אחרת, דמותר לאכול לדברי המקילין. אבל בלא ברכת המזון, לא מהני המתנת שעה. ואין חילוק אם המתין השעה קודם ברכת המזון, או אחר כך. ואם מצא בשר בין שיניו, אחר השעה, צריך לנקרו ולהסירו. ויש אומרים דאין לברך ברכת המזון על מנת לאכול גבינה, אבל אין נזהרין בזה. ויש מדקדקים להמתין שש שעות אחר אכילת בשר לגבינה, וכן נכון לעשות".
ב
כתב הפמ"ג במשב"ז ס"ק א' "ודע דאם לועס לתינוק תבשיל שיש בו שומן לכאורה לכל הפירושים אין צריך להמתין דמושך ליכא כיון דלא אכל ובין שיניים ליכא מכל מקום יש להחמיר להמתין שש שעות משום לא פלוג וישראל קדושים ואין לפרוץ גדר. והני שש שעות הם חלק מכ"ד מעת לעת לא זמניות וכן כתב הכנסת הגדולה בהגהות הטור אות ו' דודאי אין לומר בימות החורף מתעכל מהר והוא פשוט". וכ"כ שיורי ברכה יורה דעה ס"ק י"ב "לועס לתנוק תבשיל שיש בו שומן אף דנראה דבין לפירש"י בין לפירוש הרמב"ם שרי, דאינו מושך, כיון דלא אכל, ובין שיניים ליכא, מ"מ יש להחמיר להמתין שש שעות, דלא פלוג, וישראל קדושים ואין לפרוץ גדר. הרב פרי מגדים בחלק משבצות זהב ס"ק ח' בסופו" וכ"כ הכה"ח בס"ק ג'.
ג
וכתב הכה"ח בס"ק ד' ודוקא הלועס אבל טעם בלשונו ופלט מיד אין צריך להמתין לכו"ע גם אם לקח חתיכת בשר לתוך פיו ותכף החזירו שלם אין לצריך להמתין וכ"ש אם טעם שומן ופלט דאין צריך להמתין".
העולה
אם לעס לתינוק צריך להמתין ואין לפרוץ גדר
אם לעס שומן לתינוק גם צריך להמתין.
אם טעם בלשונו ולא לעס לא צריך להמתין.