שאלה
המעוניין לתקוע 30 תקיעות דאורייתא לבני ביתו, עוד קודם שהתפלל שחרית האם אפשרי?
תשובה
לכתחילה אם אפשר שתשמע ממנין לא יכולה , יכוון בעלה שלא לצאת ידי חובה בתקיעות של הבית הכנסת ויברך ויוציא אותה ידי חובה
או לחילופין יתקע לה אחרי ג' שעות שאז כבר תקעו בבית הכנסת ויברך לה.
לא כיוון לא לצאת ידי חובה וכדו' – לאשכנזים היא תברך לעצמה לספרדים לא מברכת אלא תוקע לה
מקורות
כתב השו"ע סי' תקפט סעי' ו' "אף על פי שנשים פטורות, יכולות לתקוע; וכן אחר שיצא כבר, יכול לתקוע להוציאן, אבל אין מברכות ולא יברכו להן. הגה: והמנהג שהנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא על כן גם כאן תברכנה לעצמן, אבל אחרים לא יברכו להן אם כבר יצאו ואין תוקעין רק לנשים, אבל אם תוקעין לאיש המחוייב, מברכין לו אף על פי שכבר יצאו".
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ד "ובשאגת אריה סימן ק"ה כתב דיותר ראוי לאיש לתקוע לאשה ולא תתקע אשה לאשה או אשה לעצמה יעוש"ב. והביאו דבריו מחזיק ברכה אות ד' ושערי תשובה".
ב
כתב המשנ"ב ס"ק י"א "אם כבר יצאו – וע"כ י"א דיתקע להם קודם שישמע התקיעות בביהכ"נ אבל במ"א מסיק בשם מהרי"ל שלא יתקע בשלשה שעות ראשונות משום דאז מיפקד דינא ואין כדאי לתקוע ביחידות אלא יתקע להן אחר תקיעות ביהכ"נ והם יברכו לעצמן או שיכוין בלבו שלא לצאת בתקיעות ביהכ"נ ואז יוכל אח"כ ג"כ לברך בשבילן".
וכתב הכה"ח בס"ק כ"ז "ובעל העיטור כתב אחר שיצא כבר אינו יכול לתקוע להוציאן אלא אם כן לא יצא שנמצא תוקע להוציא את עצמו, וכן נוהגין באשכנז לתקוע לנשים היולדות קודם שיתקעו בבית הכנסת כדי שיוציא התוקע גם את עצמו, והביאו דבריו הטור ובית יוסף יעו"ש. אלא שכתב הטור וראבי"ה כתב שאפילו אחר שיצא יכול לתקוע להם ולהוציא השופר בשבילם אפילו דרך רשות הרבים ולזה הסכים אדוני אבי הרא"ש ז"ל עכ"ל. וכן הסכים בבית יוסף ולכן פסק כן בשלחן ערוך. מיהו הפרי חדש חולק על דברי השלחן ערוך וסבירא ליה כדעת האוסרים ועל כן כתב דמי שכבר תקע לא יתקע להן יעו"ש. אבל דעת מור"ם בהגה שכתב אבל אחרים לא יברכו להם אם כבר יצאו וכו' נראה שמסכים לדברי השלחן ערוך. וכן פסק הלבוש. וכן כתב הערך השלחן אות ג' דיכול לתקוע לה אחר כדעת רוב הפוסקים ודלא כהפרי חדש יעו"ש. וכן פסק ה"ר זלמן אות ב', משנה ברורה אות ט'. מיהו יש מן האחרונים שחששו לדברי הפרי חדש, ועל כן המנהג לבא הנשים לבית הכנסת לשמוע הברכות והתקיעות מן התוקע להוציא את הציבור, רק במקום אונס כגון שהיא חולה או יולדת אז המנהג להקל כדברי השלחן ערוך ודעמיה".
וכתב בס"ק ל"ב "ומכל מקום נכון הרוצה לתקוע להוציא נשים יתקע להם קודם שיתקעו בבית הכנסת כדי שיוציא התוקע גם את עצמו עמהם בברכתו. לבוש. מיהו בסידור מעגלי צדק כתב בשם מהרי"ל שלא יתקע בשלש ראשונות משום דמיפקד דינא כמ"ש סימן תקצ"א, ולכן יתקע להם אחר תקיעת בית הכנסת עכ"ל. והביא דבריו מגן אברהם ס"ק ד' וכתב ואם כן לא יוכל לברך להם, ולכן אם יש לו שופר אחר יתקע בשעת תקיעת בית הכנסת דאז אפילו הוא תוך שלש ראשונות אין לחוש, ואם לאו יכוין בלבו שלא לצאת בתקיעות בית הכנסת ואז יוכל לברך להם יעו"ש. וכל זה הוא דוקא אם אפשר כדי לצאת אליבא דכולי עלמא, אבל היכא דלא אפשר סומכין על המנהג שיברכו הנשים והוא יתקע להם. וכן כתב הלבוש. וכן כתבו האחרונים".
כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "נשים – פטורות מתקיעת שופר כיוון שזו "מצוות עשה שהזמן גרמא", ונשים פטורות ממצוות אלו. ואף על פי כן, קבלו הן על עצמן מצווה זו כחובה. אומנם יש ספק אם יכולות לברך ועל כן טוב שהתוקע לנשים יהיה אדם שלא שמע עדיין תקיעות על מנת שיוכל לברך. ואם שמע כבר תקיעות – לדעת השו"ע לא יברך לא התוקע ולא האשה, ומנהג האשכנזים – לא מוחין באשה המברכת".
העולה
לכתחילה אם אפשר שתשמע ממנין לא יכולה , יכוון בעלה שלא לצאת ידי חובה בתקיעות של הבית הכנסת ויברך ויוציא אותה ידי חובה
או לחילופין יתקע לה אחרי ג' שעות שאז כבר תקעו בבית הכנסת ויברך לה.
לא כיוון לא לצאת ידי חובה וכדו' – לאשכנזים היא תברך לעצמה לספרדים לא מברכת אלא תוקע לה
