תפילה ערבית בפלג במוצאי שבת

שאלה

האם השנה עקב הסגר הצפוי ניתן יהיה להתפלל תפילות יום ראש השנה בפלג המנחה ביום הראשון וביום השני?

תשובה

לדעת רבנן זמן תפילת מנחה עד הלילה ולר"י עד פלג המנחה ואח"כ מתחיל זמן ערבית להלכה נפסק דעביד כמר עביד אבל בתנאי שלא יהיה תרתי דסתרי וכלהלן:
לאשכנזים – אין לעשות תרתי דסתרי אפי' לא באותו יום מלבד בציבור אם יש חשש שתתבטל התפילה בציבור הקילו אפי' באותו יום – בשעת הדחק התירו גם ביחיד לשנות ממנהגו אבל לא באותו יום אלא בימים שונים.
לספרדים – אין לעשות תרתי דסתרי באותו יום אבל בימים אחרים מותר – ובציבור הקילו אפי' באותו יום – ובשעת הדחק יכול לעשות גם באותו יום.
אדם שנהג להתפלל תמיד ערבית לאחר הלילה ורוצה לשנות באופן חד פעמי לא צריך התרה ולא כלום.
רוצה לשנות בתמידות אם נהג כך מפני שידע את הדין ונהג כמו חכמים צריך התרה בפני שלושה אם לא ידע את הדין לא צריך התרה.
אם הוא מסופק ויש צד או שום הוכחה לתלות בטעות תולים.
לספרדים יחיד וכ"ש ציבור הרוצה להקדים את תפילת ערבית כגון בערב שבת וה"ה לערב ראש השנה – יתפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה ואז יוכל להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים לאשכנזים – ניתן לעשות כן רק בערב שבת וה"ה ערב ר"ה וכ"ש בציבור – אלא א"כ יתחיל להתפלל בקביעות מנחה לפני פלג אז יוכל להתפלל ערבית לאחר פלג.
יחיד שהתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה, וחושש שלא יוכל להתפלל ערבית כראוי אם יחכה ללילה ודאי – יכול להתפלל תפילת ערבית לפני השקיעה (אחרי פלג המנחה).
אמנם במוצאי שבת אין להתפלל מוקדם משום חשש תקלה. (אל"כ אדם יחיד שאנוס)

מקורות

כתב השו"ע בסי' רל"ג סעי' א' "ועיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה לרבנן, ולרבי יהודה עד פלג המנחה שהוא עד סוף י"א שעות חסר רביע. וכו' ואסיקנא, דעבד כמר, עבד; ודעבד כמר, עבד; והוא שיעשה לעולם כחד מינייהו, שאם עושה כרבנן ומתפלל מנחה עד הלילה, שוב אינו יכול להתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה; ואם עושה כר' יהודה ומתפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה, צריך ליזהר שלא יתפלל מנחה באותה שעה; ועכשיו שנהגו להתפלל תפלת מנחה עד הלילה, אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה; ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה, יצא. ובשעת הדחק, יכול להתפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה. הגה: ולדידן במדינות אלו שנוהגין להתפלל ערבית מפלג המנחה, אין לו להתפלל מנחה אחר כך; ובדיעבד או בשעת הדחק, יצא אם מתפלל מנחה עד הלילה דהיינו עד צאת הכוכבים ".
ב
וכתב המשנ"ב בס"ק ו' "לעולם כחד – פ' שלא ינהוג פעם כך ופעם כך משום דהוה תרתי דסתרי אפילו למחר ומכ"ש שלא יתפלל ביום אחד מנחה אחר פלג כרבנן וערבית קודם צאת הכוכבים".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"א "ובשעת הדחק וכו' – ר"ל דאף אם דרכו תמיד להתפלל מנחה אחר פלג מ"מ יכול להתפלל תפלת ערבית ג"כ בזמן הזה ומ"מ אין להקל בזה רק אם עכ"פ באותו היום התפלל מנחה קודם פלג אבל אם באותו היום גופא התפלל מנחה אחר פלג שוב אסור לו להתפלל ערבית קודם הלילה דהוי תרתי דסתרי באותו יום גופא וכ"ז אם מתפלל ביחידי אבל צבור שהתפללו מנחה וכשילכו לביתם יהיה טורח לקבצם שנית לתפלת ערב ויתבטל תפלת הצבור לגמרי הקילו האחרונים שמותר להתפלל ערבית סמוך למנחה ועיין לקמן בסימן רל"ה ס"א [לענין קריאת שמע שיחזור ויקרא]". וכן כתב בס"ק י"ג.
ג
וכתב הכה"ח בס"ק ט' "פירוש שלא ינהוג פעם כך ופעם כך, ומכל שכן שלא יתפלל ביום אחד מנחה אחר פלג המנחה וערבית קודם צאת הכוכבים. מגן אברהם ס"ק ה'. אבל המאירי בפסקיו כ"י פרק תפלת השחר כתב ביום אחד אין ראוי להתפלל בו מנחה וערבית אבל מיום ליום אין לחוש כלל, ואין כאן משום תרתי דסתרן אהדדי דבדרבנן לא חיישינן כלל יעו"ש, והביאו המחזיק ברכה אות ב'. ובאשה אין מדקדקין עליה שלא לעשות תרתי דסתרי דכיון דטרודה בעסקי הבית חשיב לדידה שעת הדחק כדין הנזכר לקמן אות י"ב, ויכולה להתפלל מנחה וערבית ביחד אחר פלג המנחה אם יזדמן לה כך, בן איש חי פרשת ויקהל אות ז'". לפ"ז יוצא שהיתר בשעת הדחק הולך על אותו יום אע"פ שזה תרתי דסתרי לגמרי.
וכתב בס"ק י"ב "ועכשיו נהגו העולם להקל בכך שאף על פי שמתפללין תפלת מנחה אחר פלג המנחה לא נמנעו מלהתפלל ערבית גם כן באותה שעה ואף על גב דהוו תרי קולי דסתרן אהדדי, ואפשר שסומכין על מה שכתב הרא"ש לדעת ר"ת ולענין תפלה הקילו. בית יוסף יעו"ש. וכן כתב הב"ח. וכן כתב המגן אברהם ס"ק ז' דעכשיו נוהגין להתפלל מנחה ומעריב סמוכין זה לזה כי סוברין כרבנן, ומה שמתפללין ערבית קודם הלילה היינו מפני הדוחק שטורח הוא לאסוף הצבור שנית וכן הוא בטור סימן רל"ה, אבל יחיד שלא התפלל בבית הכנסת ימתין עד הלילה עכ"ל. וכן כתב דרך החיים אות ב', חסד לאלפים אות ב'. ועיין שלמי צבור דף ק"ס ע"ב שכתב דכן נראה דעת האר"י ז"ל, שהרי (כמו שכתבנו לעיל סימן רל"ב אות ז') היה נזהר מאד שלא להתפלל מנחה אלא עם שקיעת החמה, והוא עצמו כתב בענין שלש משמרות הוי הלילה דיש להתפלל ערבית בעת שהוא קרוב ליום ממה שהוא קרוב ללילה כי כל השלש תפילות צריכות להיות ביום וקריאת שמע יקרא אחר כך בצאת הכוכבים, וכן הוא בפירוש בזוהר חדש פרשת בראשית (דף כ"ג ע"א, ושם כתוב דזמן תפלת ערבית משקיעת החמה עד צאת ב' כוכבים יעו"ש), ואיך היה עושה תרתי דסתרי, אלא על כרחך לומר דסמך אדעת ר"ת דבתפלה הקלו יעו"ש. והביאו שערי תשובה לקמן סימן רל"ה".
וכתב מרן הרב במאמר מרדכי ימות החול פכ"ה סעי' כ"ד "ולכן מי שינהג לעולם כאחד מהדעות יצא ידי חובה, דהיינו שאם התפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה לא יתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים כדי שלא יהיו מעשיו סותרים זה את זה. ויש אומרים שרק באותו היום לא יתפלל מנחה אחרי פלג המנחה, וערבית לפני צאת הכוכבים, אבל מותר לו ביום אחד להתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה וביום אחר להתפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה ולהתפלל תפילת ערבית אחרי פלג המנחה ולפני צאת הכוכבים, וכן נוהגים".
ד
וכתב מרן הרב בסעי' כ"ה "בתפילה בציבור אפשר לנהוג כשתי הדעות דלעיל לקולא, דהיינו להתפלל תפילת מנחה ותפילת ערבית אחרי פלג המנחה אפילו באותו יום, וכל שכן שיכולים להתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה ותפילת ערבית אחרי השקיעה ולפני צאת הכוכבים".
[כתב הבן איש חי שנה ראשונה פרשת ויקהל סעי' ז' "אלא טוב לו להתפלל ערבית בלילה לכתחלה אף על פי שמקדים תפלת המנחה קודם פלג המנחה, כי מצוה מן המובחר להתפלל ערבית בודאי לילה אליבא דכ"ע".]
ה
כתב השו"ע סי' רס"ז סעי' ב' "מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול, ובפלג המנחה יכול להדליק ולקבל שבת בתפלת ערבית ולאכול מיד", כתב המשנ"ב סימן רסז ס"ק ג' "שמע מדברי המ"א דאפילו הנוהגין להתפלל מעריב בזמנה מותרים להתפלל בליל שבת מבע"י ובלבד שיהיה מפלג המנחה ואילך דכיון דמצותה להוסיף מחול על הקודש וכבר קבל שבת עליו יכול לסמוך על דעת הסוברים דהוי כלילה לענין תפלה אך הנוהג כן יזהר עכ"פ בע"ש להתפלל מנחה קודם פלג המנחה כדי שלא יהיה תרתי דסתרי אהדדי [היינו דלדעת ר' יהודה בגמרא זמן מנחה נמשך רק עד פלג המנחה ומשם ואילך הוא זמן תפלת ערבית ולדעת רבנן זמן מנחה הוא עד סוף היום וזמן מעריב הוא בערב] וי"א דבצבור יש להקל להתפלל מעריב מבע"י אף אם התפלל מנחה אחר פלג המנחה ונ"ל שאין לסמוך על זה רק כשהוא מתפלל מעריב עכ"פ בבין השמשות ובשעת הדחק אבל לא כשהוא עדיין ודאי יום וק"ש יחזור ויקרא כשהוא ודאי לילה ועיין בבה"ל"
וכתב הבה"ל "ובפלג וכו' – עיין במ"ב במש"כ וי"א דבצבור וכו' הוא מדה"ח שכתב דבצבור יש להקל מטעם כיון דבשאר מקומות נוהגין להקל בזה גם בחול וכמש"כ המ"א בסימן רל"ה מטעם שטרחא לאספם פעמים ולקבצם עכ"פ יש להם לסמוך על האי טעמא בערב שבת עכ"ל. ומה שכתבנו שאין לסמוך וכו' הוא משום דכל האחרונים לא הזכירו קולא זו וטעמם הוא כיון דאנן נהיגין בשאר ימות החול להתפלל בזמנה כדין משום שאין לקולא זו מקור מן הש"ס איך נסמוך על קולא זו בשבת. ומה שכ' דבבה"ש יש לסמוך להקל בשעת הדחק עיין בסימן תפ"ט סק"ו במ"א לענין ספירה ועיין לעיל בסימן רס"א בבה"ל ד"ה ושעור זמן. אך לענין ק"ש שהוא דאורייתא בודאי צריך מן הדין לחזור ולקראה בשעה שהוא ודאי לילה וכנ"ל בסימן רל"ה ס"א".
כתב מרן הרב במאמר מרדכי פכ"ה סעי' כ"ז "מי שמתפלל ביחידות לא יתפלל תפילת ערבית לפני צאת הכוכבים, ואם רוצה להקדים את תפילת ערבית כגון בערב שבת – יתפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה ואז יוכל להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים".
ו
כתב הבא"ח ש"ר פרשת ויקהל סעיף ז' "וכתבתי בסה"ק מקבציאל דבאשה אין מדקדקין עליה שלא לעשות תרי קולי בדבר זה, כיון דטרודה בעסקי הבית חשיב לדידה שעת הדחק כדין הציבור הנז', ויכולה להתפלל מנחה וערבית ביחד אחר פלג המנחה כאשר יזדמן לה בכך. וגם באיש המתפלל יחיד בביתו שהתפלל מנחה אחר פלג המנחה, ואם ימתין עד לילה ודאי לתפילת ערבית יטרד עם בני אדם הבאים או שיש סיבות אחרות, יוכל להתפלל ערבית אחר שיעבור שבעה דקים מקריאת המגרב הקורא פה עירנו בסוף שעת י"ב".
וכתב מרן הרב סעי' כ"ח "יחיד שהתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה, וחושש שלא יוכל להתפלל ערבית כראוי אם יחכה ללילה ודאי – יכול להתפלל תפילת ערבית אחרי השקיעה. ואם גם דבר זה קשה לו – יכול להתפלל תפילת ערבית לפני השקיעה (אחרי פלג המנחה). וכן הוא הדין באישה שעסוקה וטרודה בצרכי הבית – יכולה היא להתפלל תפילת מנחה ותפילת ערבית אחרי פלג המנחה, כיון שיחיד בשעת הדחק דינו כציבור".
ז
כתב השו"ע סי' רצ"ג סעי' א' "מאחרין תפלת ערבית, כדי להוסיף מחול על הקודש", ובסעי' ג' כתב "מי שהוא אנוס, כגון שצריך להחשיך על התחום לדבר מצוה, יכול להתפלל של מו"ש מפלג המנחה ולמעלה ולהבדיל מיד אבל לא יברך על הנר, וכן אסור בעשיית מלאכה, עד צאת הכוכבים".
כתב המשנ"ב ס"ק ט' "יכול וכו' – ומ"מ כתבו האחרונים דאין לעשות כן דדבר תמוה הוא לרבים גם שמא יבואו להקל במלאכה ובפרט בימינו דנוהגין לעשות תמיד כרבנן שמתפללין מנחה עד הערב בודאי מדינא אסור להקדים מעריב במו"ש ואף דבע"ש יש שמקילין היינו משום דמצוה להוסיף מחול על הקודש משא"כ במומצאי שבת", וטעם זה שייך גם כאן וכן כתב הכה"ח ומרן הרב במאמר מרדכי.
העולה
העולה
לדעת רבנן זמן תפילת מנחה עד הלילה ולר"י עד פלג המנחה ואח"כ מתחיל זמן ערבית להלכה נפסק דעביד כמר עביד אבל בתנאי שלא יהיה תרתי דסתרי וכלהלן:
לאשכנזים – אין לעשות תרתי דסתרי אפי' לא באותו יום מלבד בציבור אם יש חשש שתתבטל התפילה בציבור הקילו אפי' באותו יום – בשעת הדחק התירו גם ביחיד לשנות ממנהגו אבל לא באותו יום אלא בימים שונים.
לספרדים – אין לעשות תרתי דסתרי באותו יום אבל בימים אחרים מותר – ובציבור הקילו אפי' באותו יום – ובשעת הדחק יכול לעשות גם באותו יום.
אדם שנהג להתפלל תמיד ערבית לאחר הלילה ורוצה לשנות באופן חד פעמי לא צריך התרה ולא כלום.
רוצה לשנות בתמידות אם נהג כך מפני שידע את הדין ונהג כמו חכמים צריך התרה בפני שלושה אם לא ידע את הדין לא צריך התרה.
אם הוא מסופק ויש צד או שום הוכחה לתלות בטעות תולים.
לספרדים יחיד וכ"ש ציבור הרוצה להקדים את תפילת ערבית כגון בערב שבת וה"ה לערב ראש השנה – יתפלל תפילת מנחה לפני פלג המנחה ואז יוכל להתפלל ערבית קודם צאת הכוכבים לאשכנזים – ניתן לעשות כן רק בערב שבת וה"ה ערב ר"ה וכ"ש בציבור – אלא א"כ יתחיל להתפלל בקביעות מנחה לפני פלג אז יוכל להתפלל ערבית לאחר פלג.
יחיד שהתפלל תפילת מנחה אחרי פלג המנחה, וחושש שלא יוכל להתפלל ערבית כראוי אם יחכה ללילה ודאי – יכול להתפלל תפילת ערבית לפני השקיעה (אחרי פלג המנחה).
אמנם במוצאי שבת אין להתפלל מוקדם משום חשש תקלה. (אל"כ אדם יחיד שאנוס)