קביעת מזוזה בחלל הפתח

שאלה

האם אפשר להניח מזוזה בצורה שתראה כתלויה באויר ולא בפתח?

תשובה

לכתחילה יש לקבוע בתוך חלל הפתח ואם אין יחקוק בחלל הפתח או שיוסיף ברזל מסביב לפתח שיצור שני מזוזות הפתח ומשקוף ואז קובע עם ברכה או מזוזה מימין ומשקוף ויקבע בלי ברכה.
במקום הצורך לאשכנזים יש להקל להניח במזוזה גם כאשר זה לא בתוך חלל הפתח לספרדים אין להקל.
אם טעו וקבעו שלא בחלל הפתח ואין מקום צורך יש לחזור ולקובעה בתוך חלל הפתח.
כאשר חוזר לקובע יקבע בלי ברכה מחמת ספק ברכות להקל. [אמנם אם יחליפה במזוזה אחרת או שיקבעה למחרת (היסח הדעת גמור) יכול לקובעה עם ברכה]

מקורות

כתוב בגמ' מנחות דף לב עמוד ב "ואמר רב יהודה אמר שמואל: תלאה במקל – פסולה; מ"ט? בשעריך בעינן. תניא נמי הכי: תלאה במקל או שהניחה אחר הדלת – סכנה ואין בה מצוה, של בית מונבז המלך היו עושין בפונדקותיהן כן, זכר למזוזה".
ופרש"י "תלאה – למזוזה על הפתח במקל. שהניחה אחורי הדלת – שקבעה בכותל אחורי הדלת. סכנה – מן המזיקים שאין הבית משתמר בה עד שיקבענה בצורת הפתח כהילכתה" כלומר שלדעת רש"י הניחה אחורי הדלת לא יצא [ובדברי התוס' ראה במרכבת המשנה ובבן ידיד].
ובגמ' שם "ואמר רב יהודה אמר שמואל: מצוה להניחה בתוך חללו של פתח. פשיטא, בשעריך אמר רחמנא! ס"ד אמינא, הואיל ואמר רבא: מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים, כמה דמרחק מעלי, קמ"ל".
ופרש"י "בתוך חלל הפתח – ולא מבחוץ. פשיטא בשעריך כתיב – דהיינו מקום סגירת השער בטפח הסמוך לרשות הרבים – דאם היה עובי החלל ד' טפחים או ה' כגון חומת אבנים יניחנה בחלל טפח הסמוך לרה"ר כדאמר לקמן דקדים פגע במצוה כי אתי לביתיה כמה דמרחיק – מן הבית טפי מעלי ויניחנה מבחוץ קמ"ל".
וכתבו התוספות ד"ה סכנה "פי' בקונטרס כיון דעשאה שלא כהילכתה אין הבית משתמר מפני המזיקין וקשה לרבינו תם דא"כ הו"ל למימר הכי אבל העשויה שלא כהילכתה ונראה דתלאה במקל נוקף בה ראשו דלאו אדעתיה וכן אחורי הדלת רגילה להיות בולטת ומכה בה ראשו". כלומר שהסכנה היא מחמת זה אמנם אין לומר בתוס' שזה לא מעכב דא"כ מה ראית הגמ' לרב יהודה שתלאה במקל פסול.
וכתב הרי"ף הלכות מזוזה דף ה ע"א "תניא נמי הכי תלאה במקל או שהיתה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה של בית מונבז המלך היו עושין לפונדקאותיהן כן זכר למזוזה ואמר רב יהודה אמר שמואל מצוה להניחה בתוך חלל הפתח". וכתב הנימוקי יוסף "אחורי הדלת. חוץ למזוזת השער: פסולה. דבעינן דרך ביאתו וליכא: בתוך חלל הפתח. ולא מבחוץ דבעינן דרך ביאתך וכתיב בשעריך הוא מקום סגירת הפתח". והביאו הפרישה בס"ק ז'.
וכן כתב בפסקי רי"ד "ואמר רב יהודה אמר שמואל תלאה במקל פסולה, פי' הכניסה בשפופרת הקנה ולא קבעה בצד החלון, אלא תלאה באויר. תניא נמי הכי תלאה במקל או שהניחה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה, פי' סכנה מן המזיקין שאינה קבועה כמצותה בחלל הפתח שתעשה שימור".
וכתב האגודה "תלאה במקל או שהניחה אחורי הדלת סכנה ואין בה מצוה. מצוה להניח מזוזה תוך חלל הפתח. ובטפח הסמוך לרשות הרבים".
וכתב הרמב"ם הלכות מזוזה פרק ה ה"ח "תלאה במקל פסולה שאין זו קבועה, הניחה אחרי הדלת לא עשה כלום". וראה בכס"מ
וכתב הרא"ש (מנחות) הלכות מזוזה ס"ח "ואמר רב יהודה אמר שמואל (שם) תלאה במקל פסולה תניא נמי הכי תלאה במקל או שהניחה אחורי הדלת סכנה ואין בו מצוה של בית מונבז המלך היו עושים לפונדקאות כן זכר למזוזה. סכנה ואין בו מצוה פרש"י כיון דעשאה שלא כהילכתה אין הבית משתמר מפני המזיקים וקשה לר"ת דא"כ הל"ל כל שלא עשאה כהילכתה:
ופירש הוא דתלאה במקל סכנה דנוקף בה ראשו כשהוא נכנס ויוצא וכן אחורי הדלת פעמים שהיא בולטת דכיון דעומד במקום שאין נראית אינו חושש לקובעה וכשמשתמש אחורי הדלת נוקף בראשו. ואמר רב יהודה אמר שמואל מצוה להניחה בתוך חללה של פתח. פשיטא בשעריך אמר רחמנא. סד"א הואיל ואמר רבא מצוה להניחה (מנחות לג א) בטפח הסמוך לרה"ר כמה דמרחק טפי מעלי ויניחנה ברה"ר סמוך לפתח קמ"ל שצריך להניח בחללו של פתח בטפח הסמוך לרה"ר". וברור שתלאה פסול דאל"כ מה ראית הגמ' ויש להוכיח מהא שכתב "שקמ"ל שצריך להניח בחללו של פתח בטפח הסמוך לרה"ר" משמע שאם לא הניחה בחלל המזוזה מעכב שזה הקמ"ל ובנוסף יש עוד דין שלמצווה יש להניחה בטפח.
כתב הטור בסי' רפ"ט "ואם הניחה אחורי הדלת אין זה מצותה. ונראה שאם שינה באלו המקומות אינו מעכב רק שתהיה בצד הימין לביאה שאם לא קבע בצד הימין לביאה ודאי מעכב וכו' תלאה במקל במקומה ולא קבעה פסולה".
וכתב הבית יוסף "ואם הניחה אחורי הדלת אין זה מצותה. ברייתא בפרק הקומץ (לב:) תלאה במקל או שהניחה אחר הדלת סכנה ואין בה מצוה ופירש נמוקי יוסף (ה. ד"ה אחורי) אחורי הדלת. חוץ למזוזות השער: פסולה. דבעינן דרך ביאתך וליכא.
ומ"ש ונראה שאם שינה באלו המקומות אינו מעכב. נראה שטעמו משום דבכל הני אמרינן לישנא דמצוה מצוה להניחה בתוך חללו של פתח מצוה להניחה בטפח הסמוך לרשות הרבים מצוה להניחה בתחלת שליש העליון ומשמע ליה ז"ל דהיינו לומר דמצוה הכי ואם שינה לא פסל וכן בהניחה אחורי הדלת שאמרו אין בה מצוה היינו לומר דלא קיים מצוה מן המובחר אבל מכל מקום כשרה היא דאם לא כן ה"ל למיתני פסולה. וכבר כתבתי בסמוך דמדברי הרמב"ם משמע שאם הניחה למטה מתחלת שליש העליון פסולה והכי משמע בגמרא בברייתא. וכן בהניחה אחורי הדלת דאמרינן דאין בה מצוה נראה דהיינו לומר דלא קיים מצות מזוזה כלל וכההיא דתנן (מגילה כד:) העושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה דהיינו לומר דלא קיים מצות תפילין כלל דתפילין מרובעות הלכה למשה מסיני (שם). וכן כתב נמוקי יוסף בהניחה אחורי הדלת דפסולה וכן כתב הרמב"ם (פ"ה ה"ח)".
וכתב הב"ח "משמע מדכתב רבינו הך ונראה בתר דכתב ואם הניחה אחורי הדלת אלמא דסבירא ליה דאף בהניחה אחורי הדלת אינו מעכב וכן פירש בית יוסף עיין שם. ותימה דהלא רש"י מפרש סכנה מן המזיקין שאין הבית משתמר בה עד שיקבענה בצורת הפתח כהלכתה עכ"ל אלמא דמעכב מדאין הבית משתמר בה ויש לומר דרבינו דחה פירוש רש"י מדהקשו עליו התוספות לשם".
וכתב המעשה רוקח על הרמב"ם שם "וראיתי להטור ז"ל סי' פר"ט שכתב בדין תלאה במקל שהיא פסולה כמימרא דשמואל ובדין הניחה אחורי הדלת כתב אין זו מצותה כלומר דאינו לעיכובא עיין שם וכתב הרב ב"ח שם דלדידיה צ"ל דמפרש כפי' התוספות דלא הוי משום מזיקין אלא משום סכנה גרידא ומפרש לה דעל כל פנים יצא ידי חובתו ע"כ וקשיא לי עלה מדקתני בברייתא סכנה ואין בה מצוה דאם איתא ליתני סכנה גרידא מאי אין בה מצוה ותו דכיון דבברייתא תני תרתי משמע דשניהם שוים בדין ואיך נפסוק בחדא לעיכובא ובחדא לא. תו קשה לי לשיטה זו מההיא דפ"ק דיומא דף י"א דשערי מחוזא לא הוו בהם מזוזות מפני הסכנה ומייתי עלה עובדא דארטבון שהיה בודק מזוזות בשווקים ונסתכן מפני גזרת המלכות וכו' ופריך דשלוחי מצוה אינן ניזוקין ומתרץ היכא דשכיח היזיקא שאני משמע דכי אמרינן משום סכנה אסור לעשותו דאין לסמוך על הנס והוא פטור לגמרי ואיך כתב הטור אין זה מצותה ואינו לעיכובא כיון דאסור לעשותו משום סכנה כפי מ"ש הרב ב"ח ז"ל ואיך שיהיה כבר הסכים הרב ב"י שם לדברי רבינו והביא לו סמוכות מההיא דהעושה תפילתו עגולה סכנה ואין בה מצוה דהיינו לומר שלא קיים מצות תפילין כלל דתפילין מרובעות הלכה למשה מסיני וכו' ע"כ".
כתב השולחן ערוך סימן רפט סעי' ב' וז"ל: "איזהו מקום קביעתה, בתוך חלל של פתח, בטפח הסמוך לחוץ" וכתב הרמ"א וז"ל "ואם שינה, אינו מעכב, ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה", וכן כתב בדברי חמודות ס"ק ט"ז.
וכתב הש"ך ס"ק ג' " ואפי' הניחה אחורי הדלת כשרה בדיעבד כן משמע בטור וכן נראה דעת הרב אבל דעת הנ"י והרמב"ם נראה דפסולה וכ"פ הב"י וכ"כ העט"ז הלכך יש לחזור ולתקנו כהוגן ובס' מעדני מלך ד' ע"ו סוף ע"א כתב דהנהו בתים הפתוחים לרחוב העובדי כוכבים ומניחים מפני כן המזוזות אחורי הדלת דיש להם על מה שיסמוכו על דברי הטור והרב".
וכתב הט"ז ס"ק ג' "ומה שמבואר בטור דאף אם עשאה אחורי הדלת אינו מעכב בדיעבד לא אשכחן מאן דפליג על זה" וכתב עליו הש"ך בנקודות הכסף "זה אינו אלא הרמב"ם ונמוק"י פליגי וכמבואר בב"י וכן כתב הב"י".
אמנם בביאור הגר"א כתב "מדקאמר מצוה משמע לכתחלה וכ"ש בתוך חלל כמש"ש ל"ב ב' ס"ד אמינא כו' כמה כו'". כלומר שפוסק את הרמ"א וצ"ע דלפי שיטתו רב יהודה פליג על ברייתא והלכה כמותו? וכתב בערוך השולחן סעי' י"ב "וכן משמע מדברי רבינו הרמ"א בסעי' ב' שרבינו הב"י כתב איזהו מקום קביעותה בתוך חלל של פתח בטפח הסמוך לחוץ עכ"ל וכתב על זה ואם שינה אינו מעכב ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה עכ"ל הרי גם על שינוי בחלל הפתח קאי והיינו שהניחה אחורי הדלת בהמזוזה עצמה ואין לומר דכוונתו רק על טפח הסמוך לפתח אבל תוך החלל מעכב דא"כ ה"ל לומר ובלבד שיניחנה בחלל הפתח ויש מהגדולים דס"ל שאין מי שחולק על אחורי הפתח שאינו מעכב [ט"ז סק"ג]".
ובסעי' י"ג כתב "אבל לענ"ד אין הכרע מדברי הרמב"ם וכו' ובפ"ה דין ח' כתב תלאה במקל פסולה וכו' הניחה אחרי הדלת לא עשה כלום וכו' עכ"ל ואדרבא מדלא כתב על אחורי הדלת לשון פסולה משמע דאין זה פסול גמור אלא שלא עשה המצוה כראוי (וצ"ע דלא עשה כלום הכוונה לא עשה כלום) וגם לשון הטור כן הוא שהרי כתב אין זה מצותה ועכ"ז אינו מעכב (ואדרבה מזה שהיה צריך להדגיש שבדיעבד לא מעכב מוכח לא כן) ועוד אפילו אם נאמר דכוונתו לעיכובא י"ל דזהו כשהניחה להלן ממזוזת הבית או השער והנמוקי יוסף כתב להדיא כן וז"ל אחורי הדלת חוץ למזוזת השער עכ"ל (ואדרבה מהא דנקט שם בתוך הפתח ולא מבחוץ דבעינן משמע דמעכב ולאו דווקא שהניחה להלן) ולזה דקדק רבינו הרמ"א לומר ובלבד שיניחנה במזוזה עצמה כלומר לא להלן מהמזוזה וגם מדברי התוס' (ומדברי התוס' אין ראיה כמובאר במעשה רוקח) והרא"ש מתבאר דאינו לעיכובא ע"ש". ובסעי' י"ד כתב [וגם רש"י ז"ל פי' על אחורי הדלת שקבעה בכותל אחורי הדלת ע"ש אבל בהמזוזה אפשר דמותר כמ"ש מדברי הנמק"י והרמ"א ודו"ק]".
וכתב הבן איש חי שנה שניה פרשת כי תבוא סעי' י' בשם היד הקטנה "דאחרי הדלת לאו דוקא אלא כל שלא הניחה תוך החלל שתחת המשקוף, בין שהניחה בחלק המזוזה הנמשך ויוצא מן החלל שתחת המשקוף לפנים בתוך הבית, בין שהניחה בחלק הנמשך ויוצא מין החלל שתחת המשקוף ולחוץ, ה"ז פסולה, אפילו אם הניחה סמוך ממש לחלל שתחת המשקוף כל שאינה בתוך החלל ממש אלא חוצה לה, פסולה, דבעינן דרך ביאתך", וע"כ כתב מרן הרב בקצו"ש סי' י"א הערה ד' שבדלתות זכוכית יש להוסיף פס מתכת נוסף על המזוזות והמשקוף ובו יקבעו את המזוזה.
העולה
לכתחילה יש לקבוע בתוך חלל הפתח ואם אין יחקוק בחלל הפתח או שיוסיף ברזל מסביב לפתח שיצור שני מזוזות הפתח ומשקוף ואז קובע עם ברכה או מזוזה מימין ומשקוף ויקבע בלי ברכה.
במקום הצורך לאשכנזים יש להקל להניח במזוזה גם כאשר זה לא בתוך חלל הפתח לספרדים אין להקל.
אם טעו וקבעו שלא בחלל הפתח ואין מקום צורך יש לחזור ולקובעה בתוך חלל הפתח.
כאשר חוזר לקובע יקבע בלי ברכה מחמת ספק ברכות להקל. [אמנם אם יחליפה במזוזה אחרת או שיקבעה למחרת (היסח הדעת גמור) יכול לקובעה עם ברכה]