שאלה
האם מותר להינשא במוצאי תשעה באב ?
תשובה
מותר לעשות חתונה ומכל מקום אם אפשר טוב יותר לדחות את החתונה וראה בקונטרס היחיאלי.
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' א' "משנכנס אב ממעטין בשמחה; ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי כותי, לישתמיט מיניה דריע מזליה" וכתב המשנ"ב ס"ק ב "לישתמיט מיניה – עד ר"ח אלול ועכ"פ עד אחר ט"ב". וכ"כ הבא"ח שנה ראשונה פרשת דברים סעיף א "ארז"ל בר ישראל דאית ליה דינא בהדי עכו"ם לשתמיט מניה עד ר"ח אלול, וי"א עד ט"ב דהיינו עד אחר עשרה באב וזו הסברה היא עיקר". וכן כתב ערוך השולחן סעי' י"א
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ב' "מר"ח עד התענית ממעטים במשא ובמתן ובבנין של שמחה, כגון בית חתנות לבנו או בנין של ציור וכיור, ובנטיעה של שמחה, כגון אבורנקי של מלכים שנוטעים לצל להסתופף בצלו או מיני הדס ומיני אהלים; ואם היה כותלו נוטה ליפול, אף על פי שהוא של שמחה מותר לבנות (ולצורך מצוה הכל שרי) (ר"ן ספ"ק דתענית); ואין נושאים נשים ואין עושין סעודת אירוסין, אבל ליארס בלא סעודה מותר, ואפילו בט' באב עצמו מותר ליארס, שלא יקדמנו אחר". משמע שכל הדין הוא רק בתענית ולא במוצאי
ב
כתב השו"ע סי' תקנ"ח סעי' א' "בתשעה באב לעת ערב הציתו אש בהיכל ונשרף עד שקיעת החמה ביום עשירי, ומפני כך מנהג כשר שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין בליל עשירי ויום עשירי. הגה: ויש מחמירין עד חצות היום ולא יותר".
וכתב הט"ז אורח חיים סימן תקנט ס"ק ז "ומ"מ נראה דאם יש סעוד' מצוה כגון מילה או סעוד' חתונה בט"ב שחל ביום ה' מותר לאכול בשר בליל י' אף למנהג כשר שהוזכ' בסי' תקנ"ח". וכן משמעות המשנ"ב שם ס"ק ל"ה, וכה"ח ס"ק ס"ח. מועד לכל חי ס"י סעי' צב
כתב האליה רבה ס"ק א' "כתב מג"א [סק"א] דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואין לאכול בשר, דלילה זו קיל שהרי מדינא דגמ' מותר לספר ולכבס, אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה לא מיקרי סעודת מצוה ואין לאכול בשר. וכן שמעתי מרבנן קשישי, ומכל שכן שלא יהא שם שום כלי שיר עד אחר חצות ע"כ. אבל באליה זוטא [סק"ב] כתב[תי] דהתיר הגאון זקני ז"ל לחתן ולכלה ולאביהם ואמם לאכול בשר ולא לשאר בני הסעודה. ובאשכנז שמשלחין באותו פעם סבלונות נ"ל דמותר לכל בני הסעודה לאכול בשר, דהא כתב בתשו' מהר"מ מינ"ץ סי' ק"ט [בהג"ה אות מג] דהוי סעודת מצוה, וכ"כ מג"א בסי' תר"מ ס"ק י"ג וסי' תמ"ד [סק"ד] אף שלא אירס כבר, ודלא כמ"ש מג"א הכא דלא הוי מצוה כיון שאין מברכין שמחה במעונו דמשמע אף ששולחין סבלונות, דהרבה סעודת מצוה יש שאין מברכין שמחה במעונו. שוב נדפס קיצור של"ה [מס' תענית] וכתב ברוב אשכנז אוכלין הקרואין בשר ושותין יין ויש להם כלי זמר ואי אפשר למחות בידם, ומי שיש בו יראת שמים לא יהיה שם באותו סעודה, דסעודת סבלונות לא מיקרי מצוה ע"כ. ולענ"ד יש למנהג שלהם יסוד וסמך כדפירשתי, ואפילו לירא שמים מותר ומצוה". והביאו הפרי מגדים משב"ז ס"ק א'
וכתב המשנ"ב ס"ק ב' "שלא לאכול בשר – ופשוט דבסעודת מצוה מותרים כל הקרואים לאכול בשר ואפילו איננו קרובו דפשיטא דלילה הזו קילא מר"ח אב דמר"ח אב יש קצת אבלות מדינא דגמרא שממעטין בשמחה ומשא ומתן משא"כ בזה שמותר מדינא בכל אך הסעודה שעושין בלילה שלפני החתונה במקום שאין משלחין באותו פעם סבלונות לא מיקרי סעודת מצוה ולכן אין לאכול בשר ומכ"ש שלא יהיה שם כלי שיר עד אחר חצות יום עשירי". וכ"כ הכה"ח בס"ק ו'.
(ומה שציינו חשוך בנים ההיתר הזה מבואר בנהר שלום והיינו לנושא ביום תשעה באב ועושה את הסעודה אחרי תשעה באב).
ב
כתב הכה"ח בס"ק ח' "והנוהגים להחמיר שלא לומר שהחיינו מי"ז בתמוז נכון ליזהר שלא לומר שהחיינו גם בליל עשירי ויום עשירי. מחזיק ברכה אות ג', שערי תשובה אות ב'. וכן כתבנו לעיל בסימן תקנ"א אות ר"ח יעו"ש". אמנם אם עושים חתונה יכול לברך שהחיינו.
ג
כה"ח סי' תקנא ס"ק א' "משנכנס אב ממעטין בשמחה. היינו מראש חודש ועד עשרה בו בכלל וכמו שכתב בספר נחמד למראה בחלק ב' דף ר"ז ע"א יעו"ש. ומי שנזהר בזה שלא לשמוח בעשרת ימים אלו יזכה לעשרת דברים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש לעתיד לבא כדאיתא במדרש רבה סדר בא פרשה ט"ו. יפה ללב חלק ב' אות א' יעו"ש".
העולה
מותר לעשות חתונה ומכל מקום אם אפשר טוב יותר לדחות את החתונה וראה בקונטרס היחיאלי
