האם גוי יכול לברך

שאלה

גוי שמעוניין לברך ברכה ראשונה, וברכת המזון – האם יש לאפשר לו לומר או לומר לו שאסור?

תשובה

יכול לברך ובתנאי שיודע שלא עושה כן לשם חובה
לעניין עניית אמן לאשכנזים בשמעו ממנו כל הברכה עונים אמן לספרדים לא עונים אמן.

מקורות

כתב הרמב"ם הלכות מלכים פרק י ה"י "בן נח שרצה לעשות מצוה משאר מצות התורה כדי לקבל שכר, אין מונעין אותו לעשותה כהלכתה, ואם הביא עולה מקבלין ממנו, נתן צדקה מקבלין ממנו, ויראה לי שנותנין אותה לעניי ישראל, הואיל והוא ניזון מישראל ומצוה עליהם להחיותו, אבל העכו"ם שנתן צדקה מקבלין ממנו ונותנין אותה לעניי עכו"ם".
וכתב הרדב"ז "ואם רצה לעשות באומרו שנצטוה עליה אין מניחין אותו לעשותה אלא אם עשאה כדי לקבל עליה שכר כמי שאינו מצווה ועושה וכן דקדק רבינו וכתב כדי לקבל שכר. ומ"מ במצות שצריכין קדושה וטהרה כגון תפילין ס"ת ומזוזה אני חוכך להחמיר שלא יניחו אותם לעשותן".
ב
כתב השו"ע סי' רט"ו סעי' ב' "השומע אחד מישראל מברך אחת מכל הברכות, אף על פי שלא שמע כולה מתחלתה ועד סופה, אף ע"פ שאינו חייב באותה ברכה, חייב לענות אחריו אמן; אבל אם היה המברך אפיקורוס או כותי או תינוק, או היה גדול ושינה ממטבע הברכות, אין עונין אחריו אמן. הגה: ועונין אמן אחר עכו"ם, אם שמע כל הברכה מפיו".
וכתב המשנ"ב ס"ק יב "שמע כל הברכה – שאין דרך העו"ג לכוין לע"ג כשמזכיר השם [ונראה דה"ה במי ששמע מאחד שהמיר דתו לע"ג] ומ"מ דעת הט"ז דאין עליו חיוב לענות בעכו"ם רק רשות".
כתב הבה"ל "אם שמע כל הברכה – הנה דעת כמה אחרונים שלדעת הרמב"ם אין עונין אחריו בכל גווני ומ"מ נראה דלמעשה יש לנהוג להקל אחרי דיש פוסקים שסוברין דאפילו לא שמע כל הברכה ג"כ צריך לענות כדמוכח מהירושלמי וכן פסק הגר"א לדינא וע"כ די לנו אם נחמיר שצריך שישמע כולו".
כתב הכה"ח בס"ק י"ד "ועונין אמן אחר עכו"ם וכו'. מיהו בכסף משנה כתב דדעת הרמב"ם דאף בעכו"ם אין עונין אפילו שמע כל הברכה ודלא כירושלמי, וכן כתב הב"ח. מגן אברהם ס"ק ג'. וכן כתב המטה יהודה מדהשמיט השלחן ערוך דין העכו"ם מוכח דדינו ככותי, ומור"ם ז"ל בהגה ודאי חולק והוה ליה לכתוב ויש אומרים אלא דכן דרכו בכמה מקומות לכתוב כמה דינים בסתם אף על פי שהשלחן ערוך חולק עליו, ודלא כלבוש שהשווה אותם יעו"ש. וכן כתב האשל אברהם שם דלדעת השלחן ערוך כותי ועכו"ם אפילו שמע מהם כל הברכה אין עונים אחריהם אמן יעו"ש. ואף לדעת הסוברים עונים אחר עכו"ם אינו אלא רשות. ט"ז ס"ק ג', משבצות זהב אות ב'".
העולה
יכול לברך ובתנאי שיודע שלא עושה כן לשם חובה
לעניין עניית אמן לאשכנזים בשמעו ממנו כל הברכה עונים אמן לספרדים לא עונים אמן.