שאלה
ממתי לספרדים אסור להסתפר בבין המיצרים מיד בשקיעה של י"ז בתמוז או גם לאחריה? או בעלות השחר כמו בתחילת הצום?
תשובה
הנוהגים שלא להסתפר מי"ז בתמוז – אין להסתפר כבר מליל י"ז בתמוז.
וגם מי שלא נוהג אלא משבוע שחל בו – אין לו להסתפר בצום עצמו מעלות השחר אמנם בליל הצום יכול.
מקורות
כתב השו"ע סי' תק"נ סעי' ב' "צומות הללו, חוץ מט' באב, מותרים ברחיצה וסיכה ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ואין צריך להפסיק בהם מבעוד יום".
וכתב המשנ"ב ס"ק ו' "ובעל נפש יחמיר בכולן כמו בט"ב אלא שאם חל ליל טבילה יקיים עונתו וגם בנעילת הסנדל לא יחמיר משום חוכא וטלולה וכן אם חל י' בטבת בע"ש אין להחמיר ברחיצה בחמין מפני כבוד השבת", כלומר שלא להסתפר ביום הצום.
ב
כתב בשו"ת חיים שאל ח"א סימן כד "וכן הנוהגים שלא לאכול בשר בין המצרים והביא מנהג זה מרן בש"ע ודאי אין אוכלין בשר בליל י"ז בתמוז והוא מנהג פשוט בארץ הצבי שהרבה פורשים מאכילת בשר בין המצרים ומתחילים לנהוג מליל י"ז בתמוז. וכן המנהג גם בשהחיינו. והרי מור"ם בי"ד סוף סימן שצ"א וסי' ת"ב כתב דאסור לאכול בסעודה בלילה שביום המחרת מת אביו והגם דבסימן שצ"א כתבה בלשון י"א בסימן ת"ב כתבה בסתם וכתב הרב ש"ך שכן ראה נוהגים באיסור. ומכ"ש בנ"ד דאפי' המקילים שם הכא ודאי מודו דליל י"ז בתמוז אין לומר שהחיינו".
כתב באשל אברהם (בוטשאטש) סימן תקנא "אך בחומרא שלא לישא נשים בין המצרים אולי בכללה גם בין השמשות, וטוב להקדים שיהיה היחוד קודם בין השמשות היטב".
ג
כתב בשו"ת אגרות משה או"ח ח"א סימן קסח "נשאלתי מידידי הגאון ר' מנחם פאלאק זצ"ל בשנת תש"י שחל שבעה עשר בתמוז ביום א' אם יש לעשות נישואין בליל מוצאי ש"ק אור לי"ז בתמוז. והשבתי שלצורך יש להתיר. דלכאורה תלוי זה במחלוקת הראשונים אם התענית מתחיל בלילה ואומרים עננו באור התענית דלבעל המאור תענית דף י"א שאין אומרים משום שהתענית מתחיל מבקר, גם דיני בין המצרים אין מתחילין אלא מהבקר. וכו' מכל מקום לענין זה שמדינא לא היה לן לאסור כלל אלא שהוא מנהג בעלמא משום אבלות דרבים ולא מסמנא מלתא אפשר גם הרי"ף ורש"י ורמב"ן הסוברים דהתענית מתחיל מבערב יודו שלענין זה הוא רק מהזמן שניכר שמתאבלין שהוא מהבקר שמתחילין להתענות. וגם לבד זה במנהג יש לילך אחר המיקל ולכן יש להתיר לצורך ובאופן זה שחל י"ז בתמוז ביום א' שהוא דבר שאינו מצוי לא שייך לחקור איך נהגו דבדבר שלא מצוי לא שייך מנהג ולכן יש להקל".
וראה בשו"ת ציץ אליעזר ח"י סימן כו שהביא את דעת האג"מ והקשה עליו מחיד"א וא"א וכתב "ונראה לי להוסיף עוד ולומר שאיסור זה של נשואין בליל י"ז בתמוז יש מקום לומר דהוא לא רק לגבי דידן הנוהגים איסור נשואין מי"ז מתמוז, אלא אפילו לגבי עדות הספרדים הנוהגים באיסור זה רק מר"ח אב, וחילי דידי ממ"ש בביאור הלכה ריש סי' תקנ"א בשם הא"ר והפמ"ג דאפשר דיש להחמיר בי"ז בתמוז ועשרה בטבת כמו מר"ח עד התענית ע"ש, [עמ"ש בזה בספרי שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סי' מ"ט פרק י"א עיין שם], וא"כ לפי"ז איסור הנשואין שמר"ח עד התענית לגבי דידהו, י"ל שהוא גם על יום י"ז בתמוז ולילו בכללו. עכ"פ בהא סליקנא דמנהג איסור הנשואין בבין במצרים חל גם על אור לי"ז בתמוז, ולדעת הגאון בעל דעת קדושים גם כשעדנה אור ממש דהיינו גם בבין השמשות". וכן כתב בשו"ת דברי משה ח"א סי' ל"ג בשם הגרמ"א פריינד והגר"ש ואזנר.
העולה
הנוהגים שלא להסתפר מי"ז בתמוז – אין להסתפר כבר מליל י"ז בתמוז.
וגם מי שלא נוהג אלא משבוע שחל בו – אין לו להסתפר בצום עצמו מעלות השחר אמנם בליל הצום יכול.