שאלה
כלה גיורת האם אמה (שעדיין לא התגיירה) יכולה ללוות ולהכניס אותה לחופה?
תשובה
אם אפשר ניתן לתת לאמא ללוות קצת ושחתן יצא לקראתם והוא ילווה את הכלה לחופה (ראה רוקח סי' שנ"ג.
או שזוג אחר ילוו ואמא תהיה לידם.
אמנם אם יצא מזה חילול השם אם לא תלווה ניתן לתת לה ללוות.
בכל אופן תהיה האמא כל זמן החופה לצד הכלה.
כמובן שיש להיזהר ביין בחופה שיהיה מבושל
וכן הסכים מורינו הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א
מקורות
כתוב בגמ' ברכות דף סא ע"א "ויביאה אל האדם אמר רבי ירמיה בן אלעזר: מלמד שנעשה הקדוש ברוך הוא שושבין לאדם הראשון; מכאן למדה תורה דרך ארץ שיחזור גדול עם קטן בשושבינות ואל ירע לו". ופרש"י "שושבין – משתדל בחופתו ובזיווגו".
אמנם בבראשית רבה פרשה ח' כתוב "אר"י ברבי סימון מיכאל וגבריאל הם היו שושבינין של אדם הראשון". וכתב בתשב"ץ קטן סי' תס"ה שהטעם כיון שחתן דומה למלך וממילא צריך שחיילותיו יקפיו אותו, ובאורחות חיים (מנוניל) כתב שכמו שבקבלת תורה שעם ישראל היו חתנים ותורה הייתה כלה הקב"ה ומשה היו שושבנים על כן נהגו שלחתן יש שושבנים חכמים וזקנים. א"כ יצא חילוק שלפי התשב"ץ יכולה ללוות ולאורחות חיים לא
וכתב הרמ"א ביו"ד סי' שצ"א סעי' ג' "ומכל מקום נראה דאבל יכול לברך ברכת אירוסין ונישואין תחת החופה שבבית הכנסת. וכן יוכל להכניס חתן כדרך ארצנו ששני אנשים מכניסין החתן תחת החופה. ויוכל ללבוש קצת בגדי שבת בשעה שמכניסין, ובלבד שיהא אחר ל', וכן נוהגין".
ב
כתב מרן הרב בהערות לקיצו"ש סי' קמ"ז הערה ז' "והשושבנים של החתן הם שני האבות ושל הכלה שני האמהות ויש נוהגים שהשושבנים של החתן הם הוריו ושל הכלה הם הוריה ואם אין הורים אחד הקרובים".
כתב בעזר מקודש אבן העזר סימן סח "שמעתי שלא יהי' שושבן זיווג שני כן אומרים הבריות ואולי הטעם רק מצד שנושא אלמנה אינו מבחין כל כך אודות בתולים וכעת איני יודע". וראה בשו"ת לבושי מרדכי מהדורה רביעאי סימן כב שכתב וז"ל "מ"ש הד"ג בהא דנוהגים בשושבינות בזיווג שני אינו נעשה עם אשתו שושבינות, מהיכן מנהג זה. וכו' י"ל דלא מסמני מילתא, דהיא לפי מעשיו ובחתן וכלה בזיווג ראשון אינו כן, והוה כמו אין שייך בדנפשיה. ואפשר לפי מה שנהגו מקדמת דנא במדינה זו ובגליל עליון כן הוא עוד בזמן הזה, כי אין מכבדין שושבינות, רק האב והאם הם מכניסין לחופה, ואם היא בזיווג אם חורג, מסתמא אין אהבתה כדבעי למהוי כידוע, על כן נשתרבב המנהג אפי' במקום שמכבדין השושבינות, ואין צריך להאריך לחכם שכמוהו".
אמנם בשו"ת מנחת יצחק חלק ה סימן פ כתב "ומש"כ כהד"ג בשם ספר שלחן העזר, שהורו הצדיקים, שאם החתן או הכלה מזווג שני, אבותיהם יכולים להיות אצלם שושבינים, הנה אם קבלה הוא נקבל, אך כהד"ג בעצמו כותב שאינו כן דעת מרן מסאטמאר שליט"א, ושוב קבלתי הקובץ האמור מחודש טבת שבט שנה זו, ראיתי מה שכתב בזה הרב ישעי' גאלד נ"י צדדים להתיר בזה, ומשום דאין לי שום קבלה בזה".
וכן כתב ע"ז בשו"ת שרידי אש ח"ג סי' נ"ה "אבל אין למנהג זה שום מקור ומי שאינו חושש לזה אין חוששין לו ולדעתי יש בזה משום גרימת צער לאב ומי שדעתו יפה יכריע בזה".
וא"כ לכאורה אה"נ שבמקרה הזה לא מיסמנא מילתא ולא תלווה אלא שיש לטעון שאם תיפגע מזה האם יהיה מותר.
ג
והנה כתב השו"ע ביו"ד סימן רמא סעי' ט' "גר אסור לקלל אביו העובד כוכבים ולהכותו. ולא יבזהו, שלא יאמרו: באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה" וראה בבית הלל ס"ק ג' מה שהקשה. א"כ אין דין כיבוד אב ואם גויים רק כדי שלא יאמרו משום חילול השם.
וראה בהסכמת הנצי"ב לספר אהבת חסד שכתב שיש דין לכבד אבא גוי רק לא כמו אם יהודיה.
העולה וכן הסכים מורינו הגאון הרב יוסף אליהו שליט"א
אם אפשר ניתן לתת לאמא ללוות קצת ושחתן יצא לקראתם והוא ילווה את הכלה לחופה (ראה רוקח סי' שנ"ג.
או שזוג אחר ילוו ואמא תהיה לידם.
אמנם אם יצא מזה חילול השם אם לא תלווה ניתן לתת לה ללוות.
בכל אופן תהיה האמא כל זמן החופה לצד הכלה.
כמובן שיש להיזהר ביין בחופה שיהיה מבושל