שאלה
האם יש עניין לחולה לאכול לשיעורים בצומות ובימי י"ז בתמוז?
תשובה
חולה שאוכל ביום הצום לא צריך לאכול כשיעור, כמבואר לעניין תשעה באב וכ"ש לכאן. ומכל מקום לא יתענג על מעדנים.
וכמו שכתב הכה"ח בסי' תק"נ ס"ק ז' "ומכל מקום אף הצריך לאכול לא יענג עצמו בבשר ויין רק כפי מה שצריך. חיי אדם שם, משנה ברורה אות ה'".
מקורות
מקור הנידון הוא לגבי תשעה באב וכ"ש לכאן
כתב השו"ע סי' תקנ"ד סעי' ו' " וכן חולה שהוא צריך לאכול, אין צריך אומד אלא מאכילין אותו מיד, דבמקום חולי לא גזרו רבנן. הגה: ומיהו נוהגין להתענות כל זמן שאין להם צער גדול שהיה לחוש לסכנה, והמיקל לא הפסיד". וביאר המשנ"ב סימן תקנד ס"ק י"א "ר"ל שהוא חלוש וחש בגופו אף על פי שאין בו סכנה מאכילין אותו". וכתב הכה"ח ס"ק ל"ח על הרמ"א "ומכל שכן באדם חלוש והוא חולה שאין בו סכנה שלא להחמיר, ומכל מקום לא יתעסקו במאכל ובמשתה אלא כדי קיום הגוף. חיי אדם כלל קל"ה אות ב', משנה ברורה אות ט"ז". וכתב ערוך השולחן סעי' ז' "ואפילו הוא חולי שאינו מוטל במטה דאלו מוטל במטה גם ביוה"כ אינו מתענה דכל שמוטל במטה הוא בסכנה כדמוכח בשבת [ל"ב.] ע"ש ויתבאר בסי' תרי"ח בס"ד אבל בעלי מיחושים בעלמא מתענים כללו של דבר כל שהוא בגדר חולה אינו מתענה בט"ב וכל שאינו בגדר חולה מתענה".
ב
וכתב בשו"ת חת"ס או"ח סי' קנ"ז, לענין החולריע "וכי החולה אינו מחוייב בדבר התענית ואינו מתענה בו, והלא לא הותר לו אלא כדי צרכו וחיותו ואם די לו בשתיה לא יאכל, ואם די לו באכילה פעם אחת לא יאכל ב' פעמים, ולא יותר ממה שצריך, וגם שארי עינוים אם אינו צריך לנעול ולרחוץ ולסוך אסור לו לעשות א' מאלה, נמצא שהוא מן המתענים ומהמחוייבים בדבר" וכן תכתב בשו"ת מהרי"ל דיסקין קו"א סי' ע"ה.
כתב הבה"ל סי' תקנ"ד ד"ה "דבמקום חולי וכו' – עיין בספר פתחי עולם דבמקום שאין המחלה של חלערי"א חזקה ח"ו יאכל פחות מככותבת בכדי אכילת פרס וכן בשתיה כמ"ש השיעורי' בשו"ע סימן תרי"ח (כך יש להורות לשואל בט"ב שבזה לא נעקר התענית לגמרי ורחמנא ליבא בעי)". וכ"כ הכה"ח ס"ק ל"ה.
ג
כתב הכה"ח בס"ק ל"א "חולה שנתרפא אך חלוש מאד אינו צריך אומד, ואם הוא מצטער הרבה וחושש שיחזור חליו יאכל ואין צריך שיעור רק שלא יאכל מעדנים. מזבח אדמה, מחזיק ברכה בקונטריס אחרון אות א', כסא אליהו אות ג', זכור לאברהם שם. ".
כתב בשו"ת אבני נזר סי' תק"מ "דבר צום החמישי אשר הד"ר הזהירך שלא להתענות ובקושי התיר לך להתענות עד חצות. הדבר ברור שלא להתענות כלל. דבמקום חולי לא גזרו רבנן. וכו' לכן ברור שלא להתענות כלל ותאכל מיד בבוקר". כתב ערוה"ש סעי' ז' "[פחות מכשיעור לא שייך בט"ב שהוא מדרבנן]". וכן כתב בשו"ת צי"א ח"י סי' כ"ה פט"ז "הבא לשאול יש להורות לו שיאכל כדרכו והמחמיר יחמיר לעצמו"
ד
וכתב בשו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן רפט "מיהו בוודאי אינו מותר רק מידי דצריך, דנהי דהרמב"ן הנ"ל כתב דאין צריך אומד, מכל מקום הרי גם בעוברות בג' צומות כתב דהותר רק כדי קיום הוולד. וכן מבואר בדברי מרן הגאון בעל חתם סופר בחלק אורח חיים סימן קנ"ז דאי סגי ליה בטעימה או בשתיה מועטת אסור לו לאכול יותר, ועיין שם דאי סגי ליה בפחות משתיית רביעית ובפחות מאכילת כזית ולשהות בנתיים כדי אכילת פרס אסור לו לאכול יותר. ודברי הרמב"ן והשולחן ערוך היינו היכא דמספקא ליה אי סגי ליה, מותר לאכול ולשתות ואין צריך אומד, אבל יותר מכדי צרכו לא. והעיקר בדברים אלו יש לשאול ברופאים ולעשות כדבריהם כמבואר בלשון מרן זצ"ל בחתם סופר חלק ו' בסימן כ"ג". וכן כתב בשו"ת צמח צדק שער המילואים סימנים ח' וט', שד"ח מע' ביהמ"צ סי' ב' אות א' וס' מרחשת ח"א סי' י"ד
וראה בשו"ת מהר"ם שיק סימן רצ "הנה כבר כתבתי למקום אחר (בתשובה הקודמת) דאם הרופאים אומרים דיש חשש סכנה להתענות בוודאי צריכין לשמוע דבריהם וכמו שכתב מרן זצ"ל סימן כ"ג הנ"ל, ובלאו הכי איתא כן גם במגן אברהם סימן תקע"ו [ס"ק ב']. מיהו אינו מותר לאכול ולשתות אלא מה דצריך לאכול ולשתות להעביר חשש הסכנה לפי אמירת הרופאים, דאף על גב דכתב בשלחן ערוך סימן תקנ"ד סעיף ו' דחולה אין צריך אומד דבמקום חולי לא גזרו, וממילא אין צריך לאכול פחות פחות מכשיעור, אבל יותר ממה שצריך לסלק חשש הסכנה אסור, וכן מבואר מדברי מרן זצ"ל בחתם סופר סימן קנ"ז. ולא שייך כאן התרה על פי שלשה, דעד שיעור הזה לא גזרו וליותר מזה לא מועיל התרה. וכן כל שאר עינויים רחיצה וסיכה ואינך וכל עניני אבלות נוהגין כבריאים, ותפילין וציצית כשאר תשעה באב, דאין בזה משום סכנה ולא משום ביעתותא". ולכאורה דבריו סותרים וכתב בשו"ת שבט הלוי ח"ד סי' נ"ו דהביה"ל בשם הפת"ע מיירי שעקרו את הצום מדינא לכל אנשי המחוז גם לבריאים עקב המחלה המדבקת ורצו לעשות היכר שלא לעקור לגמרי, משא"כ בחולה ויולדת א"צ שיעורים כלל.
העולה
חולה שאוכל ביום הצום לא צריך לאכול כשיעור, כמבואר לעניין תשעה באב וכ"ש לכאן. ומכל מקום לא יתענג על מעדנים.
וכמו שכתב הכה"ח בסי' תק"נ ס"ק ז' "ומכל מקום אף הצריך לאכול לא יענג עצמו בבשר ויין רק כפי מה שצריך. חיי אדם שם, משנה ברורה אות ה'".