שאלה
מה מברכים על עלי טורטייה?
תשובה
טורטיה העשוי מקמח חיטה – כיום מה שמוכרים בלילתו עבה – ברכתו המוציא ואחריו מברך ברכת המזון.
אם יש מקום שעושים אותו בבלילה רכה – ברכתו מזונות – כיון שהוא דק מאוד.
מקורות
כתב השו"ע סי' קס"ח סעי' ח' "לחמניות, אותן שבלילתן עבה שקורין אובליא"ש, לחם גמור הוא ומברך עליו המוציא ובהמ"ז; ואותן שבלילתן רכה ודקים מאוד שקורין ניבלא"ש, מברך עליהם בורא מיני מזונות וברכה אחת מעין שלש; ואם קבע סעודתו עליהם, מברך המוציא וברכת המזון; ואי אכיל להו בתוך הסעודה שלא מחמת הסעודה, טעונים ברכה לפניהם ולא לאחריהם".
וכתב המשנ"ב בס"ק ל"ו "לחם גמור הוא – דנעשים רק מקמח ומים כשאר פת ואף שהם דקים מ"מ לא הוי כמו כעבים יבשים דס"ז דהם יבשים מאד ואינם עשוים לאכילה ורק כוססין אותם לקינוח אבל אלו עשוים לאכילה". וכ"כ הכה"ח בס"ק ס"ה.
וכתב העולת תמיד ס"ק ז "פירוש דתחלתם לאו עיסה הוא אינם בכלל לחם לברך עליו המוציא וסגי בברכת מיני מזונות".
וכתב המשנ"ב בס"ק ל"ז "שקורין ניבלא"ש – וכתבו האחרונים דהיינו מה שקורין בלשון רוסיא נאלסילק"ע שמערבין קמח עם הרבה מים בקדירה כמו דייסא ושופכין על עלי ירקות ונאפים בתנור עם העלים [וה"ה כשנאפים על מחבת בלי שמן] ודוקא באלו שהם דקים ורכים ביותר אבל אם אינם רכים ודקים כ"כ מבואר בסי"ד דדין לחם עליו ומברך המוציא [מ"א]".
וכתב הכה"ח בס"ק ס"ז "כגון אותם שקורין ברוסיא נאליסנק"י, דהיינו שנותנין קמח ומים בקדרה או בקערה ומערבין אותם בכף הקמח והמים יחד, ודרכם לשפוך אותה העיסה בכף עלי ירקות רחבים שלא ישפכו לחוץ, ונאפין בתנור בלי לישה וגלגול כלל לפי שהיא רכה מאד כמו דייסא או יותר. של"ה דף ץ' ע"ב. וכן כתב הב"ח. והביא דבריהם הט"ז ס"ק ט', מגן אברהם ס"ק ך', אליה רבה אות ח"י, רבינו זלמן אות י"ג". וכתב בס"ק ס"ח "אבל אם אינם רכים כל כך מברך המוציא".
ב
וכתב הכה"ח בס"ק ס"ט "זהו לפי פירוש התוספות ברכות מ"ב ע"א והרא"ש שם. אבל בשם ה"ר שמשון כתבו שם התוספות דאפילו קבע אין לברך עליהם המוציא דהוי כמו דייסא. וכן כתבו שם התוספות בדף ל"ח ע"א ד"ה מר זוטרא שהר"מ היה נוהג לברך המוציא על הפת תחלה כדי לפוטרם משום שהיה מסופק אי הוה קביעותייהו קביעות או לא. וכן כתב שם המרדכי. והביא דבריהם בית יוסף יעו"ש. והב"ח לחלק יצא דאותם נובליא"ש שעושין בשני ברזלים דקים טובא אין קביעות בזה לעולם, אבל שאר נובליא"ש שאינן כל כך דקים מהני בהו קביעות ומברכין עליהן המוציא ושלש ברכות יעו"ש. וכן כתב שם השל"ה דעל אותם שקורין ברוסיא נאליסנק"י שאופין על העלין אי קבע עליהן מברך המוציא ושלש ברכות, אבל על אותה עיסה שעושין בפראג בלילתה רכה מאד ושופך אותה בדפוס של ברזלים ויעלו על אותן הרקיקין צורות ותמונות ונקראין אותן הרקיקין בלשונם וואפלטקו"ס, אפילו קבע סעודתו עליהם אינו מברך אלא בורא מיני מזונות יעו"ש. והביאו מגן אברהם ס"ק מ' ואליה רבה שם. וכן כתב הט"ז סוף ס"ק ט' לענין הלכה דאין לקבוע סעודה ולברך המוציא בכל מינים שבלילתן רכה והם דקים, אבל המין שקורין נאליסנק"י מהני להם קביעות לברך המוציא יעו"ש. וכבר כתבנו לעיל סוף אות מ"ט דכל דבר שיש בו פלוגתא אי מהני ביה קביעות או יאכל פחות מג' ביצים ויברך בורא מיני מזונות או לפוטרו בתוך הסעודה כיון דאפשר לתקן ולצאת אליבא דכולי עלמא יעו"ש".
ג
כתב השו"ע בסעי' י"ד "חלוט (פירוש כמין פת חולטין אותו ברותחין) שאח"כ אפאו בתנור, פת גמור הוא ומברך עליו המוציא. הגה: וכן דבר שבלילתו רכה שאפאו בתנור בלא משקה, דינו כפת ומברך עליו המוציא ושלש ברכות; וכן אם אפאו באלפס בלא משקה ומעט משקה שמושחין בו האלפס שלא ישרוף העיסה לא מיקרי משקה אבל דבר שבלילתו רכה וטגנו במשקה, לכולי עלמא לאו לחם הוא".
וכתב המשנ"ב בס"ק פ"ו "ומברך עליו המוציא – אפילו בדלא קבע עלייהו ועיין במ"א לעיל בס"ח דדוקא אם לא היו דקין ביותר דאל"ה הוי בכלל פת כיסנין". וכן כתב בקיצו"ש סי' מ"ח סעי' ה' וכך מטין דברי מרן הרב שם.
וכתב בוזאת הברכה בסופו הערה קמ"ט שאם לא קובע סעודתו על הטורטיה ברכתה ספק המוציא וכנראה שנסתפק אם זה בכלל דקים ביותר שברכתם מזונות או לא אמנם אם קובע סעודתו עליהם כתב שיברך המוציא. למעשה כיון שבלילתו עבה ברכתו המוציא אע"פ שהינו דק מה בכך כיון שאינו יבש ונכסס דינו המוציא ולא ידעתי למה נסתפק בה וזאת הברכה
העולה
טורטיה העשוי מקמח חיטה – כיום מה שמוכרים בלילתו עבה – ברכתו המוציא ואחריו מברך ברכת המזון.
אם יש מקום שעושים אותו בבלילה רכה – ברכתו מזונות – כיון שהוא דק מאוד