שאלה
אם יש אפשרות להתפלל ערבית לפני פלג המנחה לאדם שעובר ניתוח לפני פלג המנחה?
תשובה
אין להתפלל ערבית קודם פלג המנחה, ואם התפלל יש לו לחזור ולהתפלל בלילה.
אמנם אם כאשר התפלל ערבית היה פלג המנחה לפי חשבון היום של הגר"א כלומר מהנץ ועד השקיעה יצא ידי חובה ולא יחזור ויתפלל.
ואם לאו יתפלל ערבית עד עלות השחר, לא התעורר יקרא קריאת שמע עם ברכותיה (מלבד השכיבנו לאחר עלות השחר לפני הנץ החמה (ואם הגיע זמן שיכיר את חבירו יניח תפילין), ושמונה עשרה לא יתפלל אלא יתפלל שחרית שתים.
לא הספיק יתפלל שחרית פעמיים כדין אנוס.
מקורות
כתב השו"ע סי' רל"ג סעי' א' "אין להתפלל תפלת ערבית קודם שקיעת החמה; ואם בדיעבד התפלל תפלת ערבית מפלג המנחה ולמעלה, יצא" וכתב המשנ"ב ס"ק י' "אבל קודם פלג אפילו בדיעבד לא יצא ולעיל מתבאר דיש דעות בפוסקים אימת הוא פלג המנחה וע"כ יש לסמוך להקל שלא לחזור ולהתפלל אף אם התפלל שעה ורביע קודם שקיעת החמה". וכן כתב הכה"ח בס"ק י"א "ואם בדיעבד התפלל ערבית מפלג המנחה ולמעלה יצא. משמע דוקא מפלג המנחה ולמעלה אבל קודם לכן אינו יוצא אליבא דכולי עלמא. עולת תמיד אות א', מגן אברהם ס"ק ו'. ופלג המנחה חושבין לפי ערך היום כמו שכתבנו לעיל אות ז' ואות ח' יעו"ש".
כתב המשנ"ב ס"ק ד' "ושיעור י"ב שעות היום דמשערינן בו יש מחלוקת בין הפוסקים די"א דחשבינן מעמוד השחר עד צאת הכוכבים וממילא לר' יהודה מותר להתפלל מנחה עד שעה ורביע קודם צה"כ ולרבנן עד הלילה וכנ"ל בסק"ב וכך סתם המחבר בסימן זה ולקמן בסימן תמ"ג וי"א דחשבינן הי"ב שעות מנץ החמה עד שקיעתה וממילא לר' יהודה אינו מותר להתפלל מנחה רק עד שעה ורביע קודם השקיעה ולרבנן עד השקיעה".
ב
כתב השו"ע סי' רל"ה סעי' א' "ואם הצבור מקדימים לקרות ק"ש מבעוד יום, יקרא עמהם קריאת שמע וברכותיה ויתפלל עמהם, וכשיגיע זמן, קורא קריאת שמע בלא ברכות", וכתב הרמ"א "ומיהו לא יחזור ויתפלל בלילה אף על פי שהצבור מקדימים הרבה לפני הלילה, אלא א"כ הוא רגיל בשאר פרישות וחסידות דאז לא מתחזי כיוהרא מה שיחזור ויתפלל (מרדכי ריש ברכות והגהות מיימוני פ"ג מהלכות תפלה ותרומת הדשן ס"א)", אמנם המעיין בתרו"ד יראה שזה במקום שנהגו כך כבר דווקא ולא לנוהג כך כי המקור לזה הוא חלש.
כתב המשנ"ב ס"ק יד "הסכמת הפוסקים הוא דעכ"פ אין לו להקדימה יותר מפלג המנחה ואם הקדים לא יצא לא בק"ש וברכותיה ולא בתפלה לכו"ע וצריך לחזור ולקרוא ק"ש וברכותיה ולהתפלל שמונה עשרה". וכן כתב הכה"ח בס"ק ט' ובסי' רל"ג ס"ק י"א.
ג
כתב השו"ע סי' רל"ה סעי' ד' "הקורא ק"ש של ערבית אחר שעלה עמוד השחר, קודם הנץ החמה לא יצא ידי חובתו אלא אם כן היה אנוס, כגון שכור או חולה וכיוצא בהן; ואנוס שקרא אז לא יאמר השכיבנו, דכיון שעלה עמוד השחר אינו זמן שכיבה. הגה: אבל שאר הברכות, דהיינו שנים שלפני ק"ש וברכת אמת ואמונה עד השכיבנו, אומר". וכתב המשנ"ב ס"ק ל"ד "וגם שמונה עשרה לא יתפלל דתפלת ערבית נתקנה רק בשביל לילה ומכיון שעלה עה"ש יום הוא לכל דבר". והוסיף הכה"ח בס"ק ל' " אלא מתפלל שחרית שתים כיון דהיה אנוס וכמ"ש בסימן ק"ח יעו"ש".
וכתב הכה"ח בס"ק ל"ב "כשקורא קריאת שמע של ערבית אחר עלות השחר אחר זמן משיכיר חבירו צריך להניח תפילין תחלה. מראה כהן על מסכת ברכות, והביאו פתחי עולם אות י"ז".
העולה
אין להתפלל ערבית קודם פלג המנחה ואם התפלל יש לו לחזור ולהתפלל בלילה אמנם אם כאשר התפלל ערבית היה פלג המנחה לפי חשבון היום של הגר"א כלומר מהנץ ועד השקיעה יצא ידי חובה ולא יחזור ויתפלל.
ואם לאו יתפלל ערבית עד עלות השחר לא התעורר יקרא קריאת שמע עם ברכותיה (מלבד השכיבנו לאחר עלות השחר לפני הנץ החמה (ואם הגיע זמן שיכיר את חבירו יניח תפילין), ושמונה עשרה לא יתפלל אלא יתפלל שחרית שתים
לא הספיק יתפלל שחרית פעמיים כדין אנוס
