שאלה
תספורת בבין המצרים ומה הדין לקטן?
תשובה
ספרדים – לא מסתפרים בשבוע שחל בו – ובישיבות שלומדים יחד ספרדים ואשכנזים טוב שגם הספרדים לא יתגלחו שלא להראות הבדל בין התלמידים.
אשכנזים – לא מסתפרים מי"ז בתמוז.
אמנם אם השפם מעכב את האכילה מותר אפי' בשבוע שחל בו.
קטן עד גיל חינוך כלומר שיודע להתאבל על ירושלים – יכולים להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב. וגם גדול יכול לספר אותם (גם אשכנזי).
מקורות
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' ג' "שבוע שחל בו תשעה באב, אסורים לספר ולכבס", וכתב הרמ"א "ואנו נוהגין להחמיר בכל זה מתחלת ר"ח עד אחר התענית, אם לא לצורך מצוה". ובסעי' ד' כתב הרמ"א "ונוהגין להחמיר מתחלת ראש חודש לענין כיבוס, אבל תספורת נוהגים להחמיר מי"ז בתמוז".
וכתב הבה"ל ד"ה ואנו נוהגין "ר"ל בכל האמור לעיל בתחלת הסעיף לבד מי שאין לו אלא חלוק אחד בזה יש להקל כמש"כ הא"ר [ח"א] ומה שכתב בפתחי עולם מר"ח עד התענית מותר בזה ט"ס הוא וצ"ל עד השבת".
וכתב הכה"ח בס"ק פ' "כתב מה"ר שמואל ויטאל ז"ל בשער הכוונות בהגה דף פ"ט ע"ג על האר"י ז"ל שלא היה מסתפר מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב, אלא שכתב שהוא היה מיקל בסיפור להיות כי היא חומרא בעלמא והאבילות ישנה יעו"ש".
וכתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' י"ב "תספורת שבוע זה (שחל בו), אחד ראשו ואחד כל שער שבו, אסור". וכתב המשנ"ב בס"ק פ"ב "בשבת שחל וכו' – עיין בא"ר דלדידן יש להחמיר בתספורת מי"ז בתמוז וכיבוס מר"ח ובח"א כתב דלצורך קטנים אין להחמיר אף לפי מנהגינו אלא בשבת זו".
וכתב הבא"ח ש"ר פרשת דברים סעיף יב "תספורת אסור מדינא בשבוע שחל בו ט"ב א' ראשו וא' כל שער שבו, ויש נוהגין להחמיר מי"ז בתמוז".
כתב מרן הרב במאמר מרדכי למועדים וימים "מנהג האר"י לא להסתפר מי"ז בתמוז, וכן נהגו האשכנזים. והעושה כן תבוא עליו ברכה. ולדעת השו"ע האיסור הוא רק משבוע שחל בו תשעה באב. ובישיבות שלומדים יחד ספרדים ואשכנזים טוב שגם הספרדים לא יתגלחו שלא להראות הבדל בין התלמידים".
ב
וכתב השו"ע בסעי' י"ג "ובזקן, כל שמעכב את האכילה מותר". וכ"כ כתב שם הבא"ח וכתב המשנ"ב ס"ק פ' "ובזקן – והיינו השפה". וכתב הכה"ח בס"ק ק"ע "ואף על גב דביורה דעה סימן ש"ץ סעיף א' פסק גבי אבל תוך שבעה אסור, מסתיין דנדמה שבוע שחל תשעה באב בתוכה לדין אבל תוך שלשים ולא לדין אבל תוך שבעה. שיירי כנסת הגדולה בהגהות בית יוסף אות י"ג יעו"ש, מטה יהודה, מאמר מרדכי אות י"ב. ועיין עטרת זקנים".
ג
כתב השו"ע סימן תקנא סעיף יד "אסור לגדולים לספר לקטנים ולכבס כסותם בשבת שחל תשעה באב להיות בתוכה". וביאר המשנ"ב ס"ק פא "לספר לקטנים – דקטנים נמי שייך בהו חינוך אי משום אבילות או משום עגמת נפש". וכתב השער הציון ס"ק צא "ונפקא מיניה בין הטעמים, למי שהוא פחות מבן שש דלא הגיע עדיין לחינוך ומשום עגמת נפש אסור, עיין בפרי מגדים וחיי אדם".
כתב המשנ"ב ס"ק פ"ב "בשבת שחל וכו' – עיין בא"ר דלדידן יש להחמיר בתספורת מי"ז בתמוז וכיבוס מר"ח ובח"א כתב דלצורך קטנים אין להחמיר אף לפי מנהגינו אלא בשבת זו".
ג ב
כתב השו"ע סי' תקנ"א סעי' י' "יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס; ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון. הגה: ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה, אלא נותנים לתינוק; ובמקום דליכא תינוק, מותר בעצמו לשתות הבדלה".
וכתב המשנ"ב ס"ק ע' "אלא נותנים לתינוק – שהגיע לחינוך וישתה רוב הכוס ודוקא אם לא הגיע עדיין להתאבל על ירושלים ודוקא בזה שהוא מצוה אבל בלא מצוה אף שאינו יודע להתאבל אסור בבשר ויין כשהוא בריא". וכתב בשער הציון ס"ק ע"ו "אליה רבה ודגול מרבבה, ודלא כמגן אברהם. והנה בחיי אדם ראיתי שהעתיק דברי המגן אברהם, ולפלא, כיון שרבים חולקים עליו, וכן בדרך החיים העתיק להחמיר כוותייהו".
וע"כ כתב בנטעי גבריאל פ"ח סעי' י"ד בשם האדמו"ר מקלויזנבורג זצ"ל בתשובה בכת"י, שמותר לערוך חלאקה עד שבוע שחל בו.
העולה
ספרדים – לא מסתפרים בשבוע שחל בו – ובישיבות שלומדים יחד ספרדים ואשכנזים טוב שגם הספרדים לא יתגלחו שלא להראות הבדל בין התלמידים.
אשכנזים – לא מסתפרים מי"ז בתמוז.
אמנם אם השפם מעכב את האכילה מותר אפי' בשבוע שחל בו.
קטן עד גיל חינוך כלומר שיודע להתאבל על ירושלים – יכולים להסתפר עד שבוע שחל בו תשעה באב. וגם גדול יכול לספר אותם (גם אשכנזי).