שאלה
האם יש מקור שלא אוכלים בשר ביום שני וחמישי?
תשובה
מעלה עצומה יש בתענית בימים שני וחמישי, מי שאינו יכול להתענות. ראוי שעכ"פ יזיר עצמו מן היין ובשר ואם קשה לו לפחות יתפלל לאוקמא שכינתא מעפרא.
מקורות
כתב השו"ע סימן תק"פ סעיף ג "יש מי שאומר שגזרו שיהיו מתענין בכל שני וחמישי על חורבן הבית, ועל התורה שנשרפה, ועל חלול השם; ולעתיד לבוא יהפכם ה' לששון ולשמחה".
וכתב הכה"ח סי' קל"ד בס"ק ט' "כתב רש"ל בים של שלמה בחולין פרק אותו ואת בנו סימן י"א דיש נוהגין שלא לאכול בשר ביום שני וחמישי מפני שבית דין של מעלה יושבין ודנין וגם בליל שלישי וליל שישי, והביאו שיירי כנסת הגדולה בהגהות הטור אות ב' יעו"ש, [וכן כתב עולת תמיד סימן קלד ס"ק א'] ועיין מ"ש עליו האליה רבה אות א' והברכי יוסף אות ב' יעו"ש.
והיפה ללב אות ד' כתב דיש נוהגין שלא לאכול בשר כי אם בליל שישי לבד בשביל כבוד שבת הבאה, וכתב דמטעם זה שלא לאכול דגים גם כן כיון שנוהגין לקנות אותם לכבוד שבת יעו"ש.
ועיין בהקדמת עץ חיים למהרח"ו ז"ל שכתב דהעוסק בחכמת הקבלה צריך לפרוש עצמו מבשר ויין כל ימות השבוע יעו"ש. וז"ל הקדמת מגיד מישרים באזהרות מנע עצמך מאכילת בשר הרבה שהיא מפסדת הנשמה ופוגמת ושתיית יין הרבה אין אתה יודע להיכן הוא מגיע הפגם וההפסד הגדול שעושה לכן מנע רגלך מנתיבתם ואל תביא נפשך במעמדם והזהר בזה הרבה במאד מאד עכ"ל. וכן כתב בשער המצות פרשת עקב יעו"ש".
וכתב המג"א סימן תקפ ס"ק ט' "ונראה מדבריו שס"ל הטעם שמתענים בב' וה' מפני שהם ימי דין, ותימא דהיכא רמיזא ואדרב' קי"ל אדם נידון בכל יום ומה שמתענין בהם היינו משום שהם ימי רצון כמ"ש סימן קל"ד וכ"כ התו' ורש"י דשבת והתוס' בכתובות דף ג' לכן אין טעם להתענות בלילה שאחריהם דכבר פנה היום, ונ"ל מי שאינו יכול להתענות עכ"פ יתפלל ב' וה' על דברים הללו".וראה בפמ"ג שם.
וכתב הא"ר סי' קל"ד ס"ק א' "והנה תמה מג"א על רש"ל דאדרבה דקי"ל [ר"ה טז ע"א] אדם נידון בכל יום, ומה שמתענין בהם היינו משום שהם ימי רצון, וכ"כ תוס' ורש"י ס"פ י"ח דשבת [קכט ע"ב]. לכן אין טעם להתענות בלילה שאחריהם ע"כ. ולא קשה מידי, שהרי קאמר שם מפני שב"ד של מעלה ושל מטה שוין בב' וה', ופרש"י שם וכיון דיום הדין ופקידה הוא עונותינו נזכרים ע"כ, והיינו שדין ב' וה' גרע משאר רוב ימים כיון שגם ב"ד שלמטה דנין, ועיין סי' של"ד [א"ר] ס"ק (כ"ח) [כ"ז]. ובספר מנחת יעקב [בתורת השלמים] כתב בה' נדה סי' קפ"ה [סק"י] הטעם, התענית במקום קרבן, ובקדשים קי"ל בחולין דף פ"ג [ע"א] דהלילה הולך אחר יום". וכן כתב הברכ"י או תב' והוסיף "הן אמת דמהתם משמע דתקיפי מפני שדנין בהם למטה ולא משום שדנין דיני נפשות למעלה. והנה התוס' פרק מרובה (ב"ק פב א ד"ה כדי) והטור סי' זה נתנו טעם שהם ימי רצון, לפי שהוא טעם כולל גם לתענית צבור על צרתם ומה"ט תקון לקרות בתורה".
וכתב המשנ"ב בסי' תק"פ ס"ק ט"ז "מי שאינו יכול להתענות עכ"פ יתפלל בהם על דברים הללו ויש מתענים מבשר ויין בהם וגם בלילה שלפניהם ובקיץ שאוכלים קודם הלילה א"צ להחמיר אם לא שקבלו עליהם לחשבו כלילה אחר תפלת ערבית איתא בכתבים שראוי לכל בר ישראל לבכות על שריפת התורה שמכח זה נמסרה התורה לקליפות המקום יחזירנה לנו ב"ב". ובכה"ח ס"ק כ"ט ציין לסי' קל"ד ס"ק ט' שהובא לעייל.
