שאלה
האם ראוי לעשות התרת נדרים / קללות לנשים? וכיצד יעשו?
תשובה
חייבות הנשים בהתרת נדרים וטוב המנהג שעושים להם התרת נדרים, ולא צריך גברים שיגידו את הנוסח אלא הם יגידו.
אשה נשואה -שבעלה לא הפר לה או שנהגה הנהגה טובה, ואינה זוכרת מהו – הטוב ביותר שתמנה את בעלה שליח להתרת נדרים. לא מינתה תבא להתרת נדרים.
בת עד גיל 12 וחצי – שאביה לא הפר לה או שנהגה הנהגה טובה, ואינה זוכרת מהו – הטוב ביותר שתמנה את בעלה שליח להתרת נדרים. לא מינתה תבא להתרת נדרים.
אשה מעל גיל 12 וחצי שאינה נשואה – אינה יכולה למנות שליח, אלא תבוא להתרת נדרים.
בכל אופן אם הנדר או הנהגה ידועה לה לא מועיל התרת נדרים הזאת, אלא צריכה לבא לפני שלושה ולפרט את הנדר, והם יפתחו לה את הנדר.
מקורות
וכתב הכה"ח בסי' תקפ"א ס"ק י"ב "ומה שנוהגין לעשות התרת נדרים ארבעים יום קודם ראש השנה וארבעים יום קודם יום הכפורים, הוא על פי מה שכתב בזוהר פרשת פקודי דף רמ"ט ע"ב דמי שנתחייב נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה ישאר בנידויו ארבעים יום ואינה נשמעת תפלתו יעו"ש, ועל כן נוהגין לעשות התרה וליזהר מכאן ואילך בכל עניניו שלא יתחייב ח"ו נזיפה או נידוי בבית דין של מעלה ואין נשמעת תפלתו בראש השנה וביום הכפורים, והגם דבכל זמן צריך ליזהר מכל מקום בימים אלו הוא יותר קשה.
וכתב החיי אדם כלל קל"ח ס"ק ח' והביאו הכה"ח בס"ק צ"ט "וראיתי מהיראים שאינם מבינים בלשון הקודש שאומרים הנוסח של התרת נדרים בלשון לע"ז".
כתב השו"ע ביו"ד סימן רלג סעי' א' "ומי"ג ויום אחד ואילך לזכר, ומי"ב ויום אחד לנקיבה, אף על פי שאין יודעים לשם מי נודרים, נדריהם נדר".
ובסימן רלד סעי' א' "האב מפר נדרי בתו כל זמן שהיא קטנה או נערה, אפילו נדרה על דעת רבים. בגרה או נשאת, שוב אינו יכול להפר לה. ובסעי' ב' "הבעל מפר נדרי אשתו, לבדו, משתכנס לחופה עד שתתגרש והגיע הגט לידה. היתה מגורשת מספק, לא יפר לה".
ובסעי' כ"א "אין האב מפר נדרי בתו, ולא הבעל נדרי אשתו, אלא ביום שמעם. ודוקא כל היום, ולא מעת לעת וכו' "
ובסעי' כ"ג "בעל שקיים נדרי אשתו, והלכה לפני שלשה הדיוטות והתירו לה, מותר. הגה: וי"א דאין חכם או ג' הדיוטות יכולין להתיר אחר הקמה של בעל אבל אם לא הפר לה הבעל והחריש לה, יוכל חכם או ג' הדיוטות להתיר וטוב להחמיר לענין אם קיים לה הבעל, שישאל הבעל על ההקם ויתיר לה. ואם אינו ביום שמעו, יתיר ג"כ חכם או ג' הדיוטות וכל זה לכתחילה לחוש לסברת המחמירים, אבל העיקר כסברא הראשונה דחכם או ג' הדיוטות מתירים אחר היקם הבעל, כסברא הראשונה".
ובסעי' נ"ו "הבעל נעשה שליח להשאל על נדרי אשתו, ובלבד שמצא שלשה מקובצים, אבל הוא לא יקבצם. והטעם כתב הש"ך בס"ק ע"א שאיננה רוצה בפירסום הנדר אבל אם היא שלחה אותו זה טוב".
ובסימן רכח סעי' ט"ז כתב "צריך הנודר לבא לפני המתירין, כשיתירו לו, ואינו עושה שליח לשאול על נדרו. (ומתירין ע"י תורגמן)". וביאר הש"ך בסי' רל"ג בס"ק ע' שמה שיכול להיות שליח זה רק בעל לאשתו ואב לבתו.