שאלה
ומה הדין העולה לקבר ההורים לאזכרה בערב ראש השנה ?
תשובה
התפילה על כל קברי ישראל מועילה, כיון שהם מבקשים עלינו רחמים, ואמרו חז"ל "אילולי תפילת המתים על החיים" ח"ו לא היינו יכולים להתקיים. ובפרט בקברי ההורים אשר יודעים ומרגישים בצער ילדיהם, ובפרט על קברי צדיקים, שכותב הר"ן שכמו שבחייהם היו מקום לשכינה כך גם לאחר פטירתם.
מקורות
כתוב בגמ' תענית דף כג ע"ב "ותו, רבי מני בריה הוו קא מצערי ליה דבי נשיאה. אישתטח על קברא דאבוה, אמר ליה: אבא, אבא, הני מצערו לי. יומא חד הוו קא חלפי התם, אינקוט כרעא דסוסוותייהו, עד דקבילו עלייהו דלא קא מצערו ליה". כתוב במדרש רבה ויקרא ל"ו ב' "נמשלו ישראל לגפן שהשריגים החדשים נשענים על הישנים כך ישראל החיים נשענים על המתים". ובגמ' בברכות י"ח ע"ב מבואר שהמתים יודעים בצער ילדיהם ומתפללים עליהם ולכן יש ענין להודיע להם מצער שלנו.
וכתב השו"ע סבסי' תקע"ט סעי' ג' "שבע תעניות האלו, אחר שמתפללים, יוצאים כל העם לבית הקברות ובוכים ומתחננים שם, כלומר: הרי אתם מתים כאלו, אם לא תשובו מדרככם (ולפי זה אם אין קברי ישראל הולכים על קברי כותים) (גמרא)". וכתב המג"א בס"ק י"א "משמע אף על פי שמתחננים שם מ"מ כיון שאין הטעם אלא לומר הרי אנו חשובים כמתים מותר לילך על קברי עכו"ם אבל יש עוד טעם בגמרא כדי שיבקשו המתים רחמים עלינו ולפ"ז צריך דוקא קברי ישראל ולפי נוסחא שלנו שאנו אומרים בער"ה ועי"ה צריך דוקא קברי ישראל ועיין בזוהר ודברי הלבוש בכאן תמוהים ע"ש". והביאו המשנ"ב בס"ק י"ד וכה"ח בס"ק כ'.
