שאלה
שני אחים או בעל ואישה שטובלים כלים שלהם, האם יכולים לברך שתי ברכות על טבילת כלים או שניתן לברך רק ברכה אחת והשני יצא ידי חובה בברכה זו?
תשובה
לספרדים ומנהג חב"ד שניהם יברכו אפי' אם הם טובלים באותו זמן.
לאשכנזים – אם הם טובלים באותו זמן ואין הפסק של תוך כדי דיבור בין טבילה של אחד לשני (כה"ח כ"ב) טוב יותר שיברך אחד מהם ויכוון להוציא חבירו ידי חובה ויענה חבירו אחריו אמן (ואם לא ענה לא מעכב בדיעבד שו"ע רי"ג סעי' ב').
אך אם יש הפסק או יהיה שמקווה קטן וכדו' או שיש חשש יברך כל אחד לעצמו
לכך טוב יותר בכל אופן שיברך כל אחד לעצמו.
מקורות
כתוב בתוספתא ברכות פרק ו הט"ו "עשרה שהיו עושין עשר מצות כל אחד ואחד מברך לעצמו היו עושין כולן מצוה אחת אחד מברך לכולן"
כתב השו"ע בסי' ח' סעי' ה' "מברך: להתעטף בציצית. אם שנים או שלשה מתעטפים בטלית כאחת (פי' בפעם אחת), כולם מברכים. ואם רצו, אחד מברך והאחרים יענו אמן" וכתב הכה"ח בס"ק כ"ג "פשוט הוא כגון שאינו רוצה לצאת בברכת חבירו". וראה במאמר מרדכי ימות החול פ"ז סעי' י"א.
כתב שו"ע הרב סימן ריג סעי' ו' "כל מקום שאחד פוטר את חבירו בברכת הנהנין מפני קביעותם יחד או מפני שנהנים ביחד מצוה שאחד יברך לכולם ולא כל אחד לעצמו שנאמר ברב עם הדרת מלך.
אבל בברכת המצות אם כל אחד עושה מצוה בפני עצמו אף שכולן מצוה אחת כגון שכל אחד מתעטף בציצית או לובש תפילין הרשות בידם אם רצו אחד מברך לכולם כדי לקיים ברב עם הדרת מלך ואם רצו כל אחד מברך לעצמו (כדי להרבות בברכות כי לעולם ירבה אדם בברכות הצריכות ואף שהשומע כעונה מכל מקום המברך הוא עיקר שהוא נעשה שליח לכולם להוציאם ידי חובתן וכולם מקיימים מצות הברכה על ידו וכאלו כולם מברכים ברכה אחת היוצא מפי המברך שפיו כפיהם וראוי יותר שיקיים כל אחד ואחד בעצמו מצות הברכה משיקיימנה ע"י שליח שכיון שכל אחד חייב בברכה זו לעצמו הרי זה ריבוי ברכות הצריכות ואינם דומות כלל לחזרת הש"ץ ולברכת הזימון וכו'
וכן כשכולם נהנים ביחד די בברכה אחת לכולם אף ע"פ שלא נקבעו יחד ואין מעלה כל כך ברבוי הברכות. וה"ה בברכות המצות כשכולם מקיימים המצוה ביחד כגון שמיעת קול שופר או מגילה מצוה שאחד מברך לכולם בין התוקע או הקורא בין אחד מן השומעים וכן אם יושבים בסוכה אחת. אבל אם רצו לקיים כל אחד המצוה בפני עצמו ולברך לעצמן הרשות בידם כגון שיקרא כל אחד המגילה לעצמו אם אין שם עשרה וכו' ומכל מקום טוב שיקרא אחד לכולם לקיים ברב עם הדרת מלך ".
וכתב המשנ"ב בס"ק י"ג "מלשון זה משמע דיותר טוב שכולם יברכו ובאמת אדרבה לכתחילה יותר טוב שאחד יברך ויוציא את האחרים משום ברוב עם הדרת מלך וכדלקמן בסימן רצ"ח סי"ד אך לא נהגו עכשיו כן ואפשר משום שאין הכל בקיאין להתכוון לצאת ולהוציא ועיין בש"ת".